ע"א 45301-11-13 רייס נ' חברת בטוח שירביט

ערעור על פסק דין של בית משפט השלום ברמלה מיום 2.10.2013 ועל החלטה מיום 16.5.2011 (ת"א 2715-04, כב' השופט דוד שוהם).

רקע

2.המערער, יליד 1948, נפגע בתאונת דרכים ביום 9.1.2004. לא היתה מחלוקת על הכיסוי הביטוחי והחבות.

מומחה בתחום אף אוזן גרון, ד"ר ראובן בן טובים, קבע שלא נותרה למערער נכות בתחומו אך "בהתייחס לרעד בגפיים העליונות והתחתונות – יש מקום להערכה נוירולוגית בנדון". בית המשפט הוסיף ומינה כמומחה בתחום הנוירולוגי את ד"ר אלי אשכנזי, נוירוכירורג. ד"ר אשכנזי קבע כי הבדיקה הנוירולוגית תקינה וכי לא נותרה למערער נכות בתחום הנוירולוגי עקב התאונה.

3. לאחר חקירת המומחה ביקש ב"כ המערער למנות מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי תחתיו.

   בהחלטה מיום 16.5.2011 ("ההחלטה") נדרש בית משפט קמא לבקשה באריכות, ודחה אותה. בר"ע שהוגשה על החלטה זו נמחקה ע"י המערער ביום 3.9.2013.

   בהמשך הוגש תצהיר המערער וב"כ הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן לפי המסמכים שבתיק, לאחר הגשת סיכומים.

    

   פסק הדין של בית משפט קמא

    

   4.כאמור בפסק הדין, הוא התבסס על המסמכים שהיו בתיק בית המשפט ועל סיכומי הנתבעת אך לא על סיכומי המערער, שמעולם לא הוגשו. כב' השופט שוהם קבע כי לא נקבעו אחוזי נכות על ידי שני המומחים שמונו; כי המערער לא הצהיר על הכנסות כלשהן, למרות שטען כי עבד בעבודות מזדמנות באלומיניום; וכי לאחר התאונה היה מרותק למיטה ולא חזר עוד לעבודה.

   בהעדר דיווח על הכנסות, ואף לא ראיה אחרת על השתכרות – החליט השופט שוהם לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון בסכום של 10,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 1,534 ₪.

    

   5.בית משפט קמא נדרש לאופן ניהול הדיון על ידי המערער: למרות החלטה על הגשת תצהירים, אלו לא הוגשו; ב"כ המערער לא התייצב לדיונים אחדים, איחר לאחרים, והגיש אין ספור בקשות דחיה; ועל כולם – כאמור, לא הוגשו סיכומים, למרות ארכות שניתנו לשם כך.