|
|
תאריך פרסום : 08/02/2017
|  גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
44436-07-15
21/10/2015
|
בפני הרשמת:
עינת רביד
|
| - נגד - |
מערערים:
1. כוכב ההר (אלקנה) בע"מ
2. סמירה רחמים
|
משיבים:
שרון מור הדר
|
| החלטה |
מונחת לפני בקשת המבקשים להפחתת סכום העירבון בתיק מהסך של 20,000 ₪ לסך של 5,000 ₪.
הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב (ת.א. 17984-09-11 מיום 28.5.15, כבוד השופט אבי שליו), במסגרתו חויבו המבקשים לשלם למשיבה סך של 207,350 ₪ וכן מחצית מסכום האגרה ושכר טרחת עו"ד בסך של 16,000 ₪.
לטענת המבקשים מצבם הכלכלי אינו מאפשר תשלום העירבון. לעניין זה טענה המבקשת 1 (להלן: "החברה") כי היא אינה פעילה משנת 2008, אין לה נכסים וזכויות והוגשה בקשה לרשם החברות לסגירתה. באשר למצבה הכלכלי של המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") נטען כי אין לה כל נכסים או זכויות, היא מתקיימת מקצבת זקנה בסך של 2,200 ₪ ומקצבת בעלה בסכום זהה, ואין לה נכסים כלשהם. עוד נטען כי נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל, אשר החוב בהם מגיע לסך של 1,300,000 ₪, ולבקשתה אוחדו התיקים נגדה והיא משלמת 500 ₪ לחודש. עוד נטען כי המבקשת חולה ואין באפשרותה לגייס הסכום המבוקש.
לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים תגובת המשיבה ובהעדר תשובה מטעם המבקשים אני קובעת כי דין הבקשה להדחות.
הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
על תכליתו של העירבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המ שיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).
תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."
בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון והשני, שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|