ע"א 41836-04-15 א' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

מונחת לפני בקשת המבקשת לפטור מאגרה וערבון.

הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת קוברסקי) מיום 11.3.15 בת.א. 67454/94 במסגרתו התקבלה תביעת המשיב 2 (להלן: "הבנק") נגד המבקשת.

לטענת המבקשת היא מיוצגת בהליך על ידי בנה שהוא עו"ד ועל כן הייצוג אינו כרוך בתשלום. עוד היא מציינת כי היא נשואה אם לשלושה ילדים בגירים, ועובדת כעובדת סוציאלית ולומדת לתואר שני במכללת תל חי על מנת להגדיל את שכרה. לטענתה בעלה עבד עד לשנת 2007 כעורך דין אך חדל לעסוק במקצוע לאור השעייתו. הוא נשפט לשנת מאסר ושוחרר מהכלא בשנת 2009, מאז אינו עובד. כמו כן נטען כי הוא עבר ניתוח לב פתוח, וסובל מיתר לחץ דם וסוכרת והגיש תביעה לקצבת נכות. עוד נטען כי יש לו חובות רבים במסגרת תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו. לטענתה היא משתכרת 8,000 ₪ לחודש, יש לה דירה אשר רובצת עליה משכנתא וקיבלה צו לפינויה. לטענתה אין בהכנסתה על מנת לכסות הוצאותיה ואין לה כל אפשרות לגייס הסכומים מקרובי משפחה. עוד טענה בכלליות כי יש לערעור סיכויים טובים.

היועמ"ש הגיש תגובתו לבקשה וציין כי אין לו עמדה בעניין וכי יש לקבל את עמדת הבנק בעניין זה.

הבנק הגיש תגובתו וטען כי ביחס לבקשה לפטור מאגרה אין לו עמדה בעניין והוא משאיר הנושא לשיקול דעתו של בית המשפט. בנסיבות אלו והיות ובעניין האגרה בעל הדין העיקרי היא המדינה, אשר לא הביעה התנגדות לבקשה לפטור מאגרה, אני מקבלת את בקשתה של המבקשת ומורה על פטור מאגרה.

בהתייחס לבקשה לפטור מערבון התנגד הבנק לבקשה וטען כי יש להורות על הפקדת ערובה בשל היות הערעור חסר סיכוי.

המבקשת הגישה תשובתה לתגובת הבנק במסגרתה התייחסה לטענות הבנק לעניין היות הערעור חסר סיכוי וטענה כי לאור תגובתו של הבנק אזי אין חולק על מצבה הכספי הקשה של המבקשת.

המסגרת הנורמטיבית

הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).