חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ע"א 39622-12-14 שמעון ואח' נ' עירית ירושלים

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
39622-12-14
22.3.2015
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
מערערים:
1. זהבה שמעון
2. אליהו שמעון

עו"ד יהושע ליברמן 		משיבה:
עיריית ירושלים
עו"ד רון חמד
פסק דין
 

 

 

  1. לפניי ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם א' פוני) מיום 4.11.2014 (ת"ת 47998-09-14). בפסק-הדין דחה בית משפט קמא את התנגדות המערערים לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה, עיריית ירושלים, בלשכת ההוצאה לפועל בגין חוב ארנונה. בפסק-הדין נקבע שהמערערים מעלים בתצהיריהם טענת "איני מחזיק". אולם, בהתאם להוראת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, נפסק שהיה על המערערים להעלות טענתם האמורה במסגרת הליך מנהלי, בדרך של השגה למנהל הארנונה "לו נתונה הסמכות הייחודית לדון בטענה זו". לנוכח זאת, נדחתה ההתנגדות.

     

  2. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי אשר הוגש בדרך של סיכום הטענות בכתב על-יסוד הוראת תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (בהתאם להחלטתי מיום 27.1.2015) – באתי לכלל מסקנה שדין הערעור להתקבל.

     

  3. אכן, דרך ההשגה הקבועה בסעיף סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות היא בפנייה למנהל הארנונה. אולם, סעיף 3(ג) לחוק מעניק לבית המשפט את שיקול הדעת להתיר טענה בעניין "אינני מחזיק בנכס" לפני בית המשפט, וזאת אף אם לא הוגשה השגה במועד. אף המשיבה לא חלקה על עניין זה של שיקול דעת. ומעבר להוראה מפורשת זו, יש להזכיר שממילא קיימים מקרים מתאימים נוספים (ומבלי להביע עמדה ביחסם לעניין שלפניי) בהם אין לשלול אפשרות העלאת טענות שמעבר לכך גם בגדרי ההליך השיפוטי (עיינו, ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773, 779-781 (2002); ע"א 2064/02 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' עיריית נשר, פ"ד נט(1) 111, 116-117 (2004); רע"א 1809/07 עיריית הרצליה נ' גיא לוי בע"מ, בפסקאות 7-11 (3.6.2008)).

     

  4. מפסק הדין מושא הערעור עולה שבית משפט קמא לא נדרש כלל לשיקול-הדעת, שעה שגרס שהסמכות הייחודית לדון בטענת המערערים אינה בידיו. במצב דברים זה, אין אפוא מנוס מהשבת העניין לבית משפט קמא על מנת שישוב ויידרש לעניין, וכפי שיקול דעתו והנמקתו. אציין שלא נעלמה מעיני טענת המשיבה לפיה יש לראות בפסק-הדין "במשתמע כי לא ניתנה רשות כזו". אולם, אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, לנוכח כך שמדובר בשני מישורים שונים: מישור הסמכות – לחוד; ומישור שיקול הדעת – לחוד. ופסק-דינו של בית משפט קמא עניינו כולו במישור הסמכות. ושנית, לנוכח נימוקים שונים שמעלים המערערים, אליהם לא נדרש בית משפט קמא לפי הטענה, ובהם אין אני מביע כל עמדה, ולגוף הפעלת שיקול הדעת במקרה זה.

     

  5. התוצאה היא אפוא שדין הערעור להתקבל, במובן זה שפסק הדין מיום 4.11.2014 בטל. התיק יושב לבית משפט קמא להמשך בירור והחלטה לפי האמור לעיל וכפי שיקול דעתו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ערבון שהופקד, ככל שהופקד, יושב למערערים באמצעות בא-כוחם.

     

    המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

    ניתן היום, ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>