ע"א 37681-09-15 אלי בא ואח' נ' זיפר ואח'

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה, כב' השופטת קיציס מיום 4.6.2015. בפסק הדין נדחתה טענת המערער כי התביעה נגדו התיישנה, וזה נושא הערעור.

רקע

ה"ה זייפר בעל ואישה. אליבא שביט (להלן: "שביט") ושלמה גרינברג (להלן: "גרינברג") גיסים, נשואים לשתי אחיות (שניהם יחד להלן: "הערבים").

בדצמבר 1993 הקימו הצדדים חברה "הום טייק" (להלן: "החברה"). חברת זייפר בע"מ החזיקה 60% ממניות החברה והערבים החזיקו 20% כל אחד. הערבים היו שותפים ביניהם גם בחברות אחרות.

ביום 5.1.94 פתחה החברה חשבון בבנק איגוד לישראל בע"מ, ושביט וגרינברג חתמו כערבים יחד ולחוד לחובות החברה לבנק. ביום 24.2.94 חתם המשיב מס' 1 (להלן: "זייפר") על כתב ערבות מוגבלת לחובות החברה לבנק עד לסכום של מיליון ש"ח. בהמשך חתמו ה"ה זייפר שניהם יחד על כתב ערבות מוגבלת לחובות החברה עד לסכום של 360,000 ש"ח.

בשנת 1996 הפסיקה החברה את פעילותה עקב הפסדים רבים. לאחר מימוש נכסי החברה נותר חוב לבנק בסכום של שני מיליון ש"ח.

בשני מועדים בחודש אפריל 1999 חילט הבנק מחשבונות ה"ה זייפר סכום של 1,720,276 ש"ח ואז אופס חשבון החברה.

הערבים לא שילמו סכום כלשהו לבנק בגין ערבותם לחברה.

6.5.99 דרש זייפר מהערבים לשלם לו 40% מהסכום שחולט.

29.6.99 חתם גרינברג על כתב המחאת זכויות בלתי חוזר, בו המחה לזייפר כל זכות שתעמוד לו מכוח פסק דין עתידי בת.א. 1705/99 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "התביעה") עד לגבול של 40% מהסכום שחולט על ידי הבנק. גרינברג גם מישכן את זכויותיו מכוח פסק הדין לטובת זייפר.