ע"א 37521-02-16 אדיב ואח' נ' מינצר ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשים מיום 17.2.16 למתן אורכה להגשת ערעור על החלטת בית המשפט השלום מיום 4.11.15, כבוד השופטת הדס פלד, בת.א. 5909-03-14, אשר דחתה את בקשת המבקשים מיום 9.7.15, לביטול פסק דין מיום 6.7.15, שניתן במעמד צד אחד.

עוד עותרים המבקשים למתן אורכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 31.1.16 אשר דחתה את בקשת המבקשים מיום 27.1.16 לעיון חוזר על ההחלטה הדוחה הבקשה לביטול פסק דין.

ההליכים בבית המשפט השלום

1. המשיבים הגישו תביעה כספית נגד המבקשים על סך של 85,476 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות.

2. בדיון מיום 6.7.15 ולאחר שהמשיבים לא הגישו תצהירים ולא התייצבו לדיון ההוכחות בתיק, התקבלה בקשת המשיבים וניתן פסק דין נגד המבקשים.

3. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק דין, בקשה אשר נדחתה בהחלטה מיום 4.11.15. במסגרת ההחלטה נקבע כי בניגוד לנטען על ידי המבקשים הם ידעו על מועד ההוכחות, וזאת כפי שעולה מבקשתם מיום 23.6.15 לדחיית דיון קדם משפט, ועל כן אין סיבה מניחה הדעת להעדר התייצבות. באשר לסיכויי ההגנה נטען כי המבקשים לא הגישו ראיות אף כי ניתנה להם אורכה להגשתם וזאת עד ליום 30.6.15. עוד צוין כי התובענה היא לדמי שכירות ומבוססת על פסק דין מיום 23.12.13 לפיו נקבע תאריך פינוי המושכר ליום 9.7.14 ואילו המבקשים פינו את המושכר רק ביום 28.9.14, ודמי השכירות הנתבעים הם בגין אותה תקופה בה החזיקו המבקשים את המושכר למטרות לשמן הושכר. עוד צוין כי טענות ההגנה של המשיבים הן טענות קיזוז אשר בהתאם לתגובת המשיבים מתבררות במסגרת הליך נפרד, ת.א. 21838-03-14 (להלן: "ההליך הנוסף") בתביעה שהגישו המבקשים על הסך של 640,000 ₪, בגין אותן נסיבות אשר נטענו בכתב ההגנה.

4. ביום 27.1.16 הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר על ההחלטה הדוחה הבקשה לביטול פסק דין. בית המשפט בהחלטתו מיום 31.1.16 דחה הבקשה בציינו כי אין הבקשה מצדיקה עיון חוזר.

   בקשת המבקשים למתן אורכה

5. בבקשה נטען כי קיימים שלושה טעמים המצדיקים מתן אורכה להגשת ערעור. ראשית, קיומו של הליך נוסף בין הצדדים סביב אותה פרשה במסגרתה נתבעו המשיבים על הסך של 640,000 ₪ וכי תיק זה קבוע להוכחות. לטענת המבקשים ההליך הנוסף זהה משפטית ועובדתית לתביעה מושא פסק הדין אותו מבקשים לבטל.

6. שנית, ב"כ המבקשים סובל מפציעה חמורה בכף הרגל שארעה בחודש נובמבר 2015 בגינה אף נאלץ לעבור טיפול כירורגי ונאסר עליו לדרוך על כף רגלו למשך 8 שבועות, ואף עניין זה מהווה טעם מיוחד למתן אורכה להגשת ערעור.