סורין שוחט נ' קושניר

השופט יונה אטדגי:

1.זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל), ב-ת.א. 165617/09, לפיו נדחתה תביעה כספית שהגיש המערער נגד המשיב בסך של 1,103,184 ₪, שעילתה פרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע/החוק), והמערער חויב בהוצאות המשיב בסך 50,000 ₪ ( להלן – פסק הדין).

התביעה, פסק הדין ותמצית טענות הצדדים

2.הרקע לפרסום, מושא התביעה, הוא כתבה שפורסמה באתר האינטרנט של גלובס ביום 5.3.09 (מוצג 1 למוצגי המערער), המתארת תביעה שהגיש אביו של המשיב, לוי קושניר (להלן – לוי), לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בסך 10.4 מיליון ₪, שבה נטען כי המערער, שהיה באותה עת שותפו בחברה בשם אמריס, "סחט" ממנו כספים כדי שיתן את הסכמתו לעסקה שנעשתה עם ארקדי גאידמק לרכישת השליטה בחברה, וכן הוציא את דיבתו רעה באוזני עובדי הבנק (להלן – הכתבה). כותרת הכתבה: "לוי קושניר: איזי שוחט סחט אותי בעת חתימת העסקה למכירת אמריס לגאידמק".

3.בעקבות הכתבה פורסמו 13 תגוביות (טוקבקים).

מושא התביעה הוא התגובית ה-13, שפורסמה ביום 6.3.09, על ידי מי שהזדהה כ"מכיר את שוחט", בלשון זה:

"טקטיקות קבועות של האיש –

6.3.09 מכיר את שוחט –

האיש הזה ידוע בטקטיקות של אי עמידה בהסכמים ובסחיטה. אני מכיר עוד 2 אנשים שנעקצו על ידו בשיטה זו. נוכל ממדרגה ראשונה" (להלן – התגובית).

4.המערער פנה לגלובס כדי שימסרו לו את פרטיו של מי שפרסם את התגובית, גלובס סירב למסור את פרטיו והמערער פנה לבית המשפט כדי לקבל את הפרטים, מאחר שבדעתו להגיש תביעה נגד אותו אדם בעילה על פי חוק איסור לשון הרע.

בית המשפט נענה לבקשת המערער וגלובס מסרה את פרטי ה-IP של המפרסם, וכן שמדובר בלקוח של בזק בינלאומי.

ב"כ בזק בינלאומי מסר במכתב שנשלח לב"כ המערער, כי על פי רישומי מרשתו, הלקוח שעשה שימוש בכתובת ה-IP שנמסרה הוא המשיב, בצירוף מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו.

ב"כ המשיב הודיע לבית המשפט, כי המשיב אינו חולק על האמור במכתב ב"כ בזק בינלאומי, אך עדיין המשיך לטעון כי אין בכך כדי להוכיח שהוא זה שכתב את התגובית.