- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סורין שוחט נ' קושניר
|
ע"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
36032-10-16
28.11.2017 |
|
בפני הרכב השופטים: 1. שבח יהודית-סג"נ 2. שאול שוחט 3. יונה אטדגי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערער: ישראל סורין שוחט עו"ד אריה דנציגר |
משיב: אלעד קושניר עו"ד רם דקל עו"ד אוהד אנטמן |
| פסק דין | |
השופט יונה אטדגי:
1.זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל), ב-ת.א. 165617/09, לפיו נדחתה תביעה כספית שהגיש המערער נגד המשיב בסך של 1,103,184 ₪, שעילתה פרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע/החוק), והמערער חויב בהוצאות המשיב בסך 50,000 ₪ ( להלן – פסק הדין).
התביעה, פסק הדין ותמצית טענות הצדדים
2.הרקע לפרסום, מושא התביעה, הוא כתבה שפורסמה באתר האינטרנט של גלובס ביום 5.3.09 (מוצג 1 למוצגי המערער), המתארת תביעה שהגיש אביו של המשיב, לוי קושניר (להלן – לוי), לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בסך 10.4 מיליון ₪, שבה נטען כי המערער, שהיה באותה עת שותפו בחברה בשם אמריס, "סחט" ממנו כספים כדי שיתן את הסכמתו לעסקה שנעשתה עם ארקדי גאידמק לרכישת השליטה בחברה, וכן הוציא את דיבתו רעה באוזני עובדי הבנק (להלן – הכתבה). כותרת הכתבה: "לוי קושניר: איזי שוחט סחט אותי בעת חתימת העסקה למכירת אמריס לגאידמק".
3.בעקבות הכתבה פורסמו 13 תגוביות (טוקבקים).
מושא התביעה הוא התגובית ה-13, שפורסמה ביום 6.3.09, על ידי מי שהזדהה כ"מכיר את שוחט", בלשון זה:
"טקטיקות קבועות של האיש –
6.3.09 מכיר את שוחט –
האיש הזה ידוע בטקטיקות של אי עמידה בהסכמים ובסחיטה. אני מכיר עוד 2 אנשים שנעקצו על ידו בשיטה זו. נוכל ממדרגה ראשונה" (להלן – התגובית).
4.המערער פנה לגלובס כדי שימסרו לו את פרטיו של מי שפרסם את התגובית, גלובס סירב למסור את פרטיו והמערער פנה לבית המשפט כדי לקבל את הפרטים, מאחר שבדעתו להגיש תביעה נגד אותו אדם בעילה על פי חוק איסור לשון הרע.
בית המשפט נענה לבקשת המערער וגלובס מסרה את פרטי ה-IP של המפרסם, וכן שמדובר בלקוח של בזק בינלאומי.
ב"כ בזק בינלאומי מסר במכתב שנשלח לב"כ המערער, כי על פי רישומי מרשתו, הלקוח שעשה שימוש בכתובת ה-IP שנמסרה הוא המשיב, בצירוף מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו.
ב"כ המשיב הודיע לבית המשפט, כי המשיב אינו חולק על האמור במכתב ב"כ בזק בינלאומי, אך עדיין המשיך לטעון כי אין בכך כדי להוכיח שהוא זה שכתב את התגובית.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
