ע"א 35117-10-16 רבקה נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע ואח'

לפני בקשת המבקשת לפטור מהפקדת הערבון שנקבע על סך של 20,000 ₪, או לחלופין, להפחתתו.

עסקינן בערעור שהוגש על ידי המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ארז יקואל), בת"א 23328-10-13 מיום 8.8.16, במסגרתן נדחתה תביעתה של המבקשת כנגד המשיבים, והיא חויבה בהוצאותיהם בסך 15,000 ₪.

עיינתי בטענות הצדדים, בנספחים שצורפו לכתבי הטענות, בהודעת הערעור ובפסק דינו של בית משפט קמא.

הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות.

הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות נועדה להבטיח את הוצאות המשיב (בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.7.2014)).

בעל דין יכול לבקש פטור מהפקדת ערבון. השיקולים שביניהם יש לאזן בשאלת מתן פטור מהפקדת ערבון הם מחד גיסא, כי אין לחסום בפני בעל דין את שערי בית המשפט, רק כיוון שהוא דל באמצעים ואינו יכול לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בהליך; ומאידך גיסא, ההתחשבות בהפסד שעשוי להיגרם למשיבים, אם התביעה תידחה או ידחה הערעור ולא יהיה להם מקור לגביית הוצאותיהם (בשג"ץ 4934/14, שם בסעיף 9).