ע"א 34954-03-16 מדינת ישראל נ' בן עודד ואח'
|
ע"א בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
34954-03-16
5.10.2016 |
|
בפני השופטים: 1. אמיר טובי-אב"ד 2. י.קראי-גירון 3. א. וינשטיין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערערת: מדינת ישראל/רשות מקרקעי ישראל עו"ד רן עמיאל ואח' |
משיבים: 1. בן עודד עזרא 2. בן עודד (אור) מאיר עו"ד צבי גולן ואח' עו"ד אילן פורת |
| פסק דין | |
השופט א' טובי [אב"ד]
1.מדובר בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א' פריאל) שניתן ביום 26.1.16 בתיק אזרחי 1558/02, לפיו נדחתה תביעת המערערת לסילוק ידם של המשיבים מהמקרקעין נשוא הדיון. כן נדחתה התביעה לחייב המשיבים בתשלום דמי שימוש ראויים, אגב חיובם בתשלום דמי חכירה מהוונים.
תמצית העובדות כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא
2.הקרן הקיימת לישראל (להלן: "הקרן הקיימת") היא הבעלים הרשום של מקרקעין בשטח 1,126 מ"ר, המצויים בתחומי העיר חדרה וידועים כחלקה 49 בגוש 10034 (להלן: "המקרקעין"), והמנוהלים על ידי המערערת - רשות מקרקעי ישראל או בשמה הקודם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל").
3.המשיבים הם ילדיהם של משה ויונה בן עודד ז"ל (להלן: "ההורים") אשר עלו ארצה מתימן בשנת 1925, הופנו להתיישב במקרקעין על ידי המוסדות המיישבים והקימו במקום צריף. במהלך השנים 1930- 1933 לערך הקימו הנ"ל במקומו של הצריף מבנה של קבע ובשנת 1940 הורחב המבנה. בשנת 1954 הוסיפו ההורים קומה נוספת למבנה על סמך היתר בנייה שניתן ביום 25.1.1954. על הבקשה להוצאת ההיתר הוטבעה חותמת הקרן הקיימת בצירוף חתימה. ביום 29.1.1968 קיבלו ההורים רישיון בניה נוסף לתוספת בניה שנועדה לשמש את המשיב 2, ובה הוא מתגורר עד היום. ביום 8.2.1973 ניתן, לבקשת ההורים, היתר בניה נוסף להוספת שירותים ושינויים פנימיים בדירה בקומת הקרקע.
4.במהלך השנים התגוררו ההורים והמשיבים במבנים שהוקמו במקרקעין, בעוד יחידות אחדות הושכרו אף לצדדים שלישיים.
5.בין השנים 1990 ו-1998 התקיימו מגעים בין המשיב 1, אשר פעל בשמו ובשם יתר המשיבים, לבין המינהל, במטרה להסדיר את הזכויות במקרקעין ורישום זכויות החכירה על שמם של המשיבים. המינהל לא הסתייג מעצם זכותם של המשיבים להירשם כחוכרים אך דרש מסמכים כגון היתרי בניה, צו ירושה או צו קיום צוואה, לצורך הסדרת הזכויות. בשלב מאוחר יותר העלה המינהל השגות בנוגע להיקף הבניה שהוקמה במקרקעין על ידי המשיבים והוריהם. באף לא אחד מאותם מכתבים שהוחלפו בין הצדדים, לא טען המינהל כי ההורים או המשיבים פלשו למקרקעין או כי המבנים הוקמו ללא היתר.
6. ביום 13.11.1995 שלח המינהל למשיבים דרישה לתשלום דמי חכירה מהוונים בסך 51,665.04 ₪ בצירוף מע"מ. מסיבות שלא הובררו, לא פעלו המשיבים לסילוק התשלום הנ"ל. בית משפט קמא ציין כי השגות המינהל בנוגע להיקף הבניה הועלו רק לאחר הימנעות המשיבים מתשלום דמי החכירה אותם נדרשו לשלם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|