ע"א 34429-07-17 RAPHAEL נ' נתנאל ואח'

האם להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן לפני יותר משש שנים?

א.רקע כללי

1.בשנת 2006 הגישו המשיבים תביעה כנגד המבקש בביהמ"ש השלום בתל אביב. ביום 11.7.11 נתן ביהמ"ש קמא פסק דין כנגד המבקש בהיעדר התייצבות לדיון קדם משפט (להלן: "פסק הדין").

2.המבקש טוען כי לא ידע על קיומו של פסק הדין ונודע לו אודותיו רק כחמש וחצי שנים לאחר שניתן וזאת, עת הטילו המשיבים עיקולים על חשבון הבנק שלו במסגרת הליכי מימוש פס"ד בהוצל"פ.

3.ביום 10.1.17 הגיש המבקש לבימ"ש השלום בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד (להלן: "בקשת הביטול"). ביום 25.4.17 נדחתה בקשת הביטול (להלן: "החלטה בבקשת הביטול"). לאור דחיית בקשת הביטול, הגיש המבקש ביום 25.5.17 הודעת ערעור וכרך יחדיו את הערעור על פסק הדין, יחד עם הערעור על ההחלטה בבקשת הביטול (להלן: "הערעור").

4.ביום 26.6.17 ניתנה החלטת כב' סגנית הנשיא השופטת שבח, לפיה נדרש המבקש להסביר מדוע לא יימחק הערעור על הסף, אם מפאת האיחור בהגשת ערעור על פסק הדין המקורי ואם משום אי הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול.

5.ביום 6.7.17 דחתה כב' השופטת שבח את הערעור על הסף נוכח מועד הגשתו. באשר לערעור על ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול, נקבע כי משלא התבקשה רשות ערעור כנדרש ומשלא התבקשה הארכת מועד יש לדחות את ההליך (להלן: "פס"ד בערעור" או "החלטת כב' השופטת שבח").

6.ביום 10.7.17 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת הביטול (רע"א 21761-07-17). ביום 18.9.17 דחיתי את הבקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור וזאת בין היתר, לאור פס"ד בערעור שהינו בגדר מעשה בי דין הדוחה את הערעור. בנוסף, ציינתי כי מאחר והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת כב' השופטת שבח "לא ניתן לפעול בשני ערוצים מקבילים לצורך השגת אותו סעד".