פלונית נ' בנק לאומי

השופט שאול שוחט סגן נשיא, אב"ד

חשבון בנק שלהבטחת חובותיו ממושכנת דירה. בעלי החשבון העבירו את החשבון, בחייהם, לבנם ואת מרבית זכויותיהם בדירה ציוו, לאחר מותם, לבתם. להבטחת החובות בחשבון הבנק ממושכנת דירה נוספת בבעלות הבן. לבן חובות נוספים כלפי הבנק שלהבטחתם ממושכנת הדירה הנוספת שלו. הבן פדה את המשכנתא על הדירה הנוספת כנגד תשלום החובות הנוספים. לפירעון החובות בחשבון הבנק מימש הבנק את הדירה. האם מוטלת הייתה חובה על הבנק ליידע/לשתף את הבת בדבר קיומה של הבטוחה הנוספת לחשבון הבנק – הדירה הנוספת – טרם פדיון המשכנתא עליה ומימוש הדירה שמרבית הזכויות בה הן שלה? – זו השאלה שעומדת לפתחנו בערעורים שבכותרת.

הערעורים שבכותרת, ערעור התובעת בבית משפט קמא (ע"א 33958-03-23) וערעור הנתבע (ע"א 45513-03-23), הם על פסק דין חלקי מיום 6.1.21 ופסק דין משלים מיום 17.1.23 שניתנו בת"א 57020-09-17 בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' הש' עדי הדר).

מכאן ולהלן: המערערת בע"א 33958-03-23 והמשיבה בע"א 45513-03-23 תיקרא פלונית; המשיב והמערער בשני הערעורים (בהתאמה) ייקרא הבנק.

העובדות הצריכות לעניין

1. פלונית ואחיה פלוני הם ילדיהם של המנוחים צ' וי' ג' ז"ל (להלן: ההורים; האם; האב). להורים היה רכוש רב שאת מרביתו העניקו לפלוני, בחייהם, במתנה. ביום 27.4.2000 האם העניקה לפלוני במתנה נכס בגדרה. ביום 29.8.2000 העניקו ההורים לפלוני נכסים נוספים במתנה: דירה ברחובות (להלן: הדירה ברחובות), נכס ומקרקעין בטירת שלום, רכב וחשבונות בנק לרבות חשבון XXX בסניף XXX בבנק לאומי שהיה חשבונם המשותף, הוא חשבון הבנק המדובר.

    

2. האם ערכה, ביום 29.8.2000, צוואה בה ציוותה את כל רכושה, באופן כוללני ושיורי, לפלוני למעט מספר נכסים אותם ציוותה לפלונית: דירה ברמת גן, מגרש בהרצליה ו-75% מדירה בבני ברק שעליה רובצת משכנתא לטובת הבנק להבטחת חובות בחשבון הבנק שאותו, כזכור, קיבל פלוני במתנה (להלן: הדירה בבני ברק). בצוואתה מינתה האם את פלוני למנהל עיזבונה.