ע"א 33313-07-15 אוזנה נ' אסף

1.מונחת לפני בקשה להפחתת סכום הערבון שנקבע (10,000) כדי הסך של 5,000 ₪.

2.עסקינן בערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' ג. הס) מיום 04.06.2015 (תא"מ 19173-06-12) לפיו חוייב בתשלום פיצויים למשיב בסך של 21,000 ₪ בתוספת אגרות ושכר עדים וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

3.המערער סומך בקשתו על שני טעמים.

הראשון – סכום הערבון שנקבע אינו פרופורציונאלי לסכום בו חויב בפסק הדין,עליו נסב הליך הערעור (סעיף 3 לתצהיר).

השני – מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון הנדרש (10,000 ₪), זאת בהיותו סטודנט הסמוך על שולחן הוריו (סעיף 4 לתצהיר).

4.המשיב מתנגד לבקשה ואף עותר לחיוב המערער בהוצאות.

לטענתו המערער לא השכיל להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון (המערער לא הציג את מלוא הנתונים לגבי מצבו הכלכלי, לא צרף אסמכתאות לרבות אישור לימודים, תדפיס חשבון בנק, לא פרט בבקשה ניסיונות שנעשו על ידו לגייס כספים לתשלום הערבון והוא אף מיוצג על ידי עו"ד פרטי) (סעיף 5 ואילך לתגובת המשיב).

5.לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובת המשיב ולתשובה לה, כמו גם להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות בחלקה.

6.בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים.

הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח.

(ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)