ע"א 32576-03-16 עירון נ' אבני הכסף בע"מ

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא (כב' השופטת אילונה אריאלי) מיום 25.1.2016, בגדרו קיבל בית המשפט קמא תביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המבקש וחייב אותו לשלם לה סכום של 71,166 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.9.2011, החזר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

המשיבה היא חברה העוסקת במכירת אבנים לבנייה. היא הגישה נגד המבקש תביעה כספית על סך 109,040 ₪ בטענה כי היא סיפקה לו אבנים שתמורתם שולמה לה בשני שיקים שחוללו. המבקש טען מנגד, כי האבנים שסיפקה המשיבה לא תאמו את ההזמנה שלו והיו באיכות ירודה מאוד. כאשר התברר כי האבנים פסולות, המבקש נדרש לפנותן מן השטח ולפיכך הוא פנה אל המשיבה כדי שתיקח את האבנים בחזרה. המבקש טען עוד, כי מאחר שנעשה שימוש חלקי באבנים שסיפקה המשיבה, הוא שילם לה סכום של 48,000 ₪ תמורת האבנים שנעשה בהן שימוש.

בית המשפט קמא קיבל את התביעה באופן חלקי, דחה את טענות המבקש לעניין האיכות הירודה של האבנים ודחה את טענתו כי הוא שילם למשיבה סכום של 48,000 ₪. בית המשפט קמא קבע עוד, כי בעקבות אספקת האבנים על ידי המשיבה, נותר המבקש חייב לה סכום של 71,166 ₪. בהתאם לכך חייב בית המשפט קמא את המבקש בסכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ובד בבד הגיש את בקשתו דנן לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתו, לאחר מתן פסק הדין הוא איתר ראייה מכרעת המוכיחה באופן חד משמעי, כי הוא שילם למשיבה סכום של 48,000 ₪ כפי שנטען על ידו בפני בית המשפט קמא לאורך כל הדרך. לטענתו, רק לאחר הגשת סיכומים בפני בית המשפט קמא הוא הצליח לקבל צילום של השיקים ששולמו למשיבה ושנפרעו בחשבונה ושמהם עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הוא שילם לה סכום של 48,000 ₪. לעניין הנזק הבלתי הפיך נטען, כי עיון קצר ברישום החברה אצל רשם החברות נראה כי החברה הינה מפירה חוק ואף קיימים על נכסיה 3 שעבודים ללא הגבלת סכום. על כן, ברור שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין הוא לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם וכאשר יזכה בערעור.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, אין כל בסיס לטענות המבקש לקיומן של ראיות חדשות המוכיחות את טענותיו. מכל מקום, כך נטען, ראיות אלה לא הוצגו ולא צורפו עד היום ועל כן, לא ניתן לעמוד על מהותן וטיבן של ראיות אלה. באשר למאזן המנוחות נטען, כי מדובר בפסק דין כספי שאין מקום לעיכוב ביצועו, שכן ביצועו לא יגרום למבקש נזק בלתי הפיך. הוא הוסיף, כי אין ברישומים אצל רשם החברות כדי להביא למסקנה שהמשיבה תתקל בקושי להשיב את סכום פסק הדין, כאשר היא מבצעת עבודות בכל רחבי הארץ "ומגלגלת כספים כבדים למדינת ישראל".

דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא שבעל דין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות זכייתו באופן מידי, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי להצדיק כשלעצמה עיכוב ביצועו. בעל הדין המבקש לעכב ביצוע פסק דין חייב להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים לזכות בערעור ונזק בלתי הפיך שייגרם לו אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין. מאחר שביצוע פסק דין כספי הפיך ברגיל על דרך ההשבה, על המבקש להוכיח את הנזק הבלתי הפיך בראיות מוצקות וחד משמעיות. נזק בלתי הפיך יכול להתבטא בהעדר יכולת לגבות את סכום פסק הדין בחזרה אם וכאשר יתקבל הערעור.

שני תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן. באשר לסיכויי הערעור – מעיון בפסק דינו של בית המשפט קמא ובהודעת הערעור לא ניתן לומר כי מדובר בערעור שסיכוייו גבוהים. באשר לראיה החדשה שהמבקש גילה לאחר הגשת הסיכומים, ראיה זו לא צורפה לבקשה או להודעת הערעור ועל כן, לא ניתן לעמוד על טיבה ומהותה של אותה ראיה. מכל מקום, אין בבקשה הסבר מניח את הדעת מדוע לא ניתן היה לגלות ראיה זו לפני שנשמעו הראיות בתיק וכיצד רק לאחר שתמה שמיעת הראיות הצליח המבקש להשיגה. מכל האמור עולה, כי לא ניתן לקבל את טענות המבקש לעניין סיכויי הערעור.

הוא הדין באשר לנזק הבלתי הפיך, העובדות עליהן הצביע המבקש שכביכול רשומים 3 שעבודים על נכסי החברה אינן מוכיחות את התנאי השני ואינן יכולות להוות אינדיקציה באשר להיקף פעילותה של המשיבה ובאשר למצבה הכלכלי והפיננסי. המבקש אינו מפרט האם הוגשו תביעות נגד המשיבה בשנה האחרונה, האם נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל, האם חזרו לה שיקים בששת החודשים האחרונים, האם אי פעם הוגבל חשבון הבנק שלה, האם היא מקיימת פעילות עסקית כנטען על ידה, האם היא מעסיקה עובדים ואם כן, האם היא משלמת את שכרם... ועוד. בהעדר פירוט כנדרש, לא ניתן לקבל את הטענה שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך.