ע"א 3230/14 פלוני ואח' נ' קיבוץ מעברות אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית

השופט ע' פוגלמן:

           ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר-שרון) שדחה תביעה שהגישו המערערים לביטול הסכם פשרה שנחתם ביניהם לבין קיבוץ מעברות (להלן: המשיב או הקיבוץ; הסכם הפשרה או ההסכם) שהסדיר את עזיבת המערערים מהקיבוץ.

תמצית העובדות וההליכים

1. המערערים 2-1, זוג נשוי (להלן: המערערים) היו חברים בקיבוץ עד לסוף שנת 2005 ולהם שני ילדים, הם המערערים 4-3 (להלן: הילדים). מערכת היחסים בין המערערים לבין הקיבוץ ידעה לא מעט מהמורות, ולכל צד היו טענות והשגות על התנהלות הצד השני. סלע המחלוקת מבחינתם של המערערים נסב בעיקר על הטענה כי הקיבוץ לא נשא בעלויות הכספיות הנדרשות לטיפול הנדרש בבנם, המערער 3, שסבל מבעיות בריאותיות (להלן: הבן) ולא דאג לשילובו במערכת החינוך של הקיבוץ. הקיבוץ מצדו סבר כי המערערים לא מילאו את חובת העבודה המוטלת עליהם; כי הם לא העבירו לרשותו את הקצבה שקיבל הבן מהמוסד לביטוח לאומי; וכי המערערים נהנים משירותי הקיבוץ מבלי לתרום את חלקם. בתחילת שנת 2003 גלש הסכסוך לערוצים משפטיים והצדדים הגישו תביעות כספיות זה נגד זה. בתגובה לתביעה שהגישו המערערים נגד הקיבוץ החליטה מזכירות הקיבוץ לנסות להגיש לפשרה עם המערערים, וזאת לצד בדיקת האפשרות להפסיק את חברותם בקיבוץ (ראו סיכום ישיבה מיום 26.11.2003, מוצג 4.1 למוצגי המערערים). סופו של דבר, בשלהי שנת 2005 – לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים והסכם הפשרה שנתגבש בעקבותיו – עזבו המערערים את הקיבוץ.

2. מפאת חשיבותם, נעמוד בהרחבה על הליכי המשא ומתן שהתקיימו בין הצדדים, שבסופם נחתם הסכם הפשרה בעניין הפסקת חברותם של המערערים בקיבוץ. בחודש אוגוסט 2004 נפגשו מי שייצג את המערערים אותה עת – עו"ד רון פסקא (להלן: פסקא), ועו"ד נירה דגני, שייצגה את הקיבוץ (להלן: דגני) בניסיון להגיע לפתרון של המחלוקות האמורות בין הצדדים. בהמשך לפגישה זו ציינה דגני, במכתב לפסקא, כי הקיבוץ מבקש להסדיר כמה נושאים הנוגעים למערכת הזכויות והחובות בינו לבין המערערים במסגרת הסכם מפורט, ובהם: תעסוקת המערערים והתשלום שהם מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי; אישור הוצאות חריגות לבן וכדומה (מכתב מדגני לפסקא מיום 18.8.2004; נספח 1 לתצהיר דגני בהליך קמא, מוצג א למוצגי המשיב (להלן: תצהיר דגני); חילופי המכתבים בין פסקא לדגני צורפו לתצהיר דגני והם מסומנים כנספחים 30-1 לתצהיר זה). במכתב מיום 27.10.2004 השיב פסקא לדגני וציין כי רשימת הנושאים מקובלת; וכי הוא מבקש להוסיף לדיון את נושא הפגיעה במערערת 2 (להלן: המערערת) כפועל יוצא של הטרדה מינית (לפי תלונת המערערת, אחד מחברי הקיבוץ הטריד אותה עת עבדו יחד במכבסת הקיבוץ, מוצג 22.20 למוצגי המערערים), כמו גם את אפשרות עזיבת המערערים ופיצוי מתאים למקרה שבו המגעים לא יישאו פרי. בהמשך לחילופי המכתבים נקבעה פגישה בין הצדדים בחודש דצמבר 2004, אך זו נדחתה בשל אילוצים מטעם פסקא. במכתב מיום 15.12.2004 מדגני לפסקא צוין כי הקיבוץ יחל ללא שיהוי בביצוע צעדים להוצאת המערערים מהקיבוץ כקבוע בתקנון. במכתב לדגני מיום 27.12.2004 ציין פסקא כי הוא בודק אפשרות לשלב את המערערת בפרויקט מחשוב במשרדו; וכי ברצונו של המערער 1 (להלן: המערער) להציע לקיבוץ תכנית עסקית בתחום החקלאי. דגני השיבה לכך במכתב מיום 30.12.2004 שבו ציינה כי הקיבוץ מוכן לאפשר למערערת לבדוק את הצעת העבודה אצל פסקא ולהסתפק בשכר שהוצע על ידו; וכי אשר למערער – הקיבוץ אינו מוכן לפתור את בעיית התעסוקה שלו במסגרת היזמות הפרטית שהציע.

3. הצדדים לא השכילו ליישב את המחלוקות ביניהם במסגרת חילופי דברים אלה, ולאחר כ-5 חודשים, ביום 4.5.2005 נערכה פגישה של מזכירי הקיבוץ עם המערערים (לעמדת המערערים סיכום הישיבה אינו מהימן, ראו מכתבם בנושא זה מיום 15.5.2005, מוצג 22.28 למוצגיהם). ביום 24.5.2005 החליטה מזכירות הקיבוץ להביא בפני האסיפה הכללית של הקיבוץ הצעת החלטה להוצאתם של המערערים מהקיבוץ, בשל אי-קיום חובת העבודה שלהם. ערעור מטעם המערערים על החלטה זו נדון ביום 21.6.2005 בישיבת מזכירות הקיבוץ ונדחה ביום 5.7.2005. בהמשך לכך, נקבע בסדר היום של האסיפה הכללית ליום 31.8.2005 דיון בנושא הצעת ההחלטה להפסיק את חברותם של המערערים בקיבוץ אך אסיפה זו לא נתקיימה בסופו של דבר, בשל חידוש המגעים בין פסקא לבין דגני. במסגרת זאת, סיכמו השניים כי מועד האסיפה יידחה והצדדים יפעלו לגיבוש עקרונות מוסכמים להסדרת עזיבת המערערים מהקיבוץ עד ליום 4.9.2005. ביום 7.9.2005 שלח פסקא מכתב לדגני, שאליו צירף מסמך שהוכתר "עקרונות הסכם הפשרה" – שבראשו נרשם בכתב יד: "בכפוף לחתימת הסכם לצרכי מו"מ" (להלן: מסמך העקרונות) – חתום על ידי המערערים, וציין כי המסמך אינו מחייב את מרשיו וכפוף לניסוח מוסכם של הסכם מחייב. על מסמך העקרונות חתמו גם מזכירי הקיבוץ. בהמשך, החליפו פסקא ודגני מספר טיוטות להסכם פשרה מפורט. בתוך כך ציין פסקא, כי המערערים "לא מסכימים, בשום אופן, ולאחר ישיבות ממושכות לוותר על זכויות התביעה שלה[ם] כנגד יחידי הקיבוץ באופן גורף" (בקשר לדברים אלה צירף פסקא את פירוט טענות המערערים כפי שנשלחו אליו על ידי האחרונים); וכי "מרשי מאמינים בכל לב בתביעותיהם אלה – ואין דבר אותו אוכל לעשות – ללא תמריץ – על מנת להניאם" (מכתב מפסקא לדגני מיום 21.9.2005). לאחר חילופי דברים נוספים בין פסקא לבין דגני, שנגעו בעיקר לתביעת נזיקין שהגישו המערערים בגין מצבו הבריאותי של הבן נגד הקיבוץ ונתבעים נוספים הקשורים אליו (להלן: תביעת הנזיקין), הסכימו הצדדים על נוסח מוסכם – שעליו חתמו המערערים ביום 24.11.2005 ונציגי הקיבוץ ביום 29.11.2005.

4. בהסכם הפשרה נקבע כי חברות המערערים בקיבוץ תופסק ביום 15.12.2005 ובתמורה לעזיבתם את הקיבוץ במועד זה, יקבלו המערערים מענק עזיבה בסך של 1.1 מיליון ש"ח בחלוקה למספר תשלומים שיופקדו בחשבון של פסקא (ראו הסכם הפשרה, מוצג 1 למוצגי המערערים; הסכום לאחר הצמדה למדד עמד על 1.2 מיליון ש"ח). כמו כן, הוסכם כי למעט תביעת הנזיקין יימחקו ההליכים המשפטיים בין הצדדים; וכי הסכם הפשרה יובא – לאחר החתימה – לאישור בית משפט בכדי שיקבל תוקף של פסק דין. בהתאם לסעיף אחרון זה, שלחה דגני לפסקא נוסח של המרצת פתיחה להגשה לאישור בית משפט. פסקא השיב כי המרצת הפתיחה "נראית לי [לפסקא – ע' פ'] בסדר וניתן להגישה; מה עוד?" (מכתב מיום 9.3.2006). ביום 19.6.2006, במענה לכמה פניות מדגני בנושאים הנוגעים למערערים, שלח פסקא מכתב לדגני שבו עדכן אותה כי הטיפול בעניינם הועבר ממשרדו וכי יש להפקיד את יתר הסכומים שנקבעו בהסכם בחשבון המערערים (במקום בחשבונו; להלן: הודעת סיום הייצוג).

5. ביום 22.6.2006 – לאחר שלושה ימים ממועד קבלת הודעת סיום הייצוג אצל דגני – הגיש הקיבוץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה בדרך של המרצת פתיחה למתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, שבה צוין כי "ב"כ המשיבים [המערערים לפנינו – ע' פ'] נתן את הסכמתו האדיבה לבקשה" (להלן: המרצת הפתיחה; סעיף 16 שם). להמרצת הפתיחה צורף ההסכם ועליו חתימת המערערים בלבד. בפסק דין מיום 3.5.2007 אישר בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' זפט) את הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין בהמרצת הפתיחה; מוצג 1 למוצגי המערערים).