ע"א 32244-01-15

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון בת.א 33559-01-12, שניתן על ידי כב' השופט עידו כפכפי ביום 2.12.14, בו התקבלה תביעת המשיבה לתשלום 77,006 ש"ח בגין עבודות שביצעה עבור המערערת.

המערערת 1, אלה יוגה בע"מ, הינה חברה בבעלות המערערת 2, עמנואלה שמר (להלן - "המערערות"), המנהלת מכון יוגה בנמל תל אביב (להלן – "העסק"). ביום 12.12.10 נפגע העסק ממי ים שחדרו למבנה עקב מזג אוויר סוער. באותה עת בוטחה המערערת 1 על ידי הראל חברה לביטוח בע"מ, והשמאי יוסי בנישתי (להלן - "השמאי") מונה מטעמה על מנת לבחון את הנזק. שמאות הנזק התבססה בפועל על כתבי הכמויות אותם ערך המהנדס שי הרוש (להלן - "המהנדס"). המשיבה, שפיר שיקום נזקים בע"מ (להלן - "המשיבה"), ביצעה עבודות פירוק ופינוי במבנה במשך כעשרה ימים, כאשר לאחר מכן עזבה את האתר ויתרת העבודות התבצעו באמצעות קבלנים אחרים.

ביום 17.1.12 הגישה המשיבה תביעה לתשלום 77,006 ש"ח בגין עבודות שבוצעו על ידה ותמורתן לא שולמה, וזאת בהסתמך על כתב כמויות המפרט עבודות בסכום כולל של 146,693 ש"ח, מתוכם שולמו לה 69,687 ש"ח בלבד.

בית המשפט בקבלו התביעה קבע, כי לאחר שהמהנדס ערך את כתבי הכמויות, מינה השמאי את המשיבה וזו החלה את עבודתה בפועל, כאשר המערערת אישרה את המשך ההתקשרות עם המשיבה לאחר שעיינה בהזמנה והתייעצה עם השמאי.

בית המשפט קמא הוסיף, כי המשיבה עמדה בנטל להוכחת העבודות שבוצעו על ידה לאור עדותו של מנהל הפרויקטים מטעמה, רונן פולט (להלן - "פולט"), אשר ערך מסמך המפרט את מלוא העבודות שביצעה המשיבה עם סיום עבודתה, ועדותו ומהימנות המסמך שחיבר לא נסתרו. חוות דעתו המשלימה של המהנדס תומכת אף היא, בעמדת המשיבה מאחר והיא מובילה לסכום דומה לזה שנתבע. לעומת המשיבה, המערערות לא הוכיחו כי העבודות האמורות בוצעו על ידי קבלנים אחרים. מעדות המערערת 2 עלה כי לא היה לה ידע אישי באשר להיקף העבודה שבוצעה על ידי המשיבה בפועל. קבלן השיפוצים, מר שמעון בנישתי (להלן - "בנישתי"), לא ידע מי ביצע את העבודות, טרם הגיעו לאתר והיו סתירות מהותיות בין גרסתו לגרסת המערערת 2 באופן שאינו מאפשר ליתן אמון בעדותו. כן לא הועד קבלן האלומיניום שעבד באתר. על כן, לא עלה בידי המערערות לסתור את ראיות המשיבה מהן עלה כי ביצעה עבודות נוספות על אלה שתמורתן שולמה לה.

מכאן הערעור.

טענות הצדדים

המערערות טוענות, כי היה על בית המשפט קמא לאבחן בין עבודות הפירוק והפינוי של השלב הראשון, אשר בוצעו על ידי המשיבה בהתאם להזמנת העבודה, לבין עבודות הפירוק וההרכבה המאוחרות יותר, אשר המשיבה לא הוכיחה כי ביצעה, ואילו המערערות הוכיחו כי אלה בוצעו על ידי קבלנים אחרים.

לטעמן של המערערות, חוות דעתו של המהנדס אינה תומכת בתביעה, שכן הוא לא ידע מי ביצע את העבודות אלא רק העריך את מחיר כלל עבודות הפירוק. גם בעדותו של פולט אין די, שכן הוא ערך את כתב הכמויות לאחר מעשה ולא ידע אלו עבודות בוצעו על ידי המשיבה. בית המשפט קמא התעלם מכך שהמשיבה לא העידה את העובדים או מנהל העבודה מטעמה ולא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, כי היא שביצעה את העבודות נשוא התביעה. בית המשפט אף לא נתן משקל לכך שהמשיבה דרשה מלכתחילה רק את הסכום ששולם לה ולא את הסכום נשוא התביעה. כן התעלם בית המשפט מהסתירות בין כתב הכמויות שהציגה המשיבה לחוות דעתו המשלימה של המהנדס.

מנגד, טוענות המערערות, שהיה מקום ליתן משקל לעדות המערערת 2, אשר נכחה באתר העבודות במהלך העבודה וידעה מי ביצע את העבודות והעידה, כי המשיבה לא ביצעה את העבודות נשוא התביעה. גם בנישתי העיד, כי העבודות נשוא התביעה טרם בוצעו עת הגיע למקום, לאחר סיום עבודת המשיבה. בהעדר עדות קבלן האלומיניום אין כדי לפגוע בגרסת המערערות שכן אין חולק כי העבודה המיוחסת לו לא בוצעה על ידי המשיבה; בדומה, גם לשמאי לא היתה ידיעה באשר לעבודות שבוצעו על ידי המשיבה.