ע"א 31767-11-14 אסולין ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון קריות ואח'

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) מיום 22.9.2014 אשר קבע כי משטח הבטון המוגבה אשר בנו המבקשים (בגובה של חצי מטר מעל פני הקרקע) נבנה בניגוד להחלטת ועדת הערר והורה על הריסתו באופן שלא יעמוד דבר מלבד אויר, צמחים ועציצים במרחק של מטר וחצי מהגדר המשותפת ולתוך חלקת המשיבים 2-3 וזאת עד ליום 30.11.2014. עוד קבע בית המשפט קמא כי על המבקשים לתקן את גדר הרשת שפורקה על ידם ואשר הפרידה בין הבתים ולהשיבה לקדמותה עד המועד הנ"ל.

בהחלטתי מיום 24.11.2014 הוריתי על עיכוב ביצוע פסק הדין, לא כולל הסעד הכספי (ההוצאות) שנפסק לחובת המבקשים עד ההחלטה בבקשה.

עיקר טענתם של המבקשים בערעורם היא שמשטח הבטון אשר נבנה על ידם אינו מהווה "בנייה", עמדה הנתמכת גם ע"י הועדה המקומית לתכנון ובנייה, ולכן לטענתם, אין בהקמתו הפרה של החלטת ועדת הערר. בית המשפט קמא, אשר טרח וביקר במקום והתרשם במו עיניו ממהות הבנייה שבוצעה, קבע כי: "הטענה שאין מדובר ב"בנייה" אינה אלא היתממות אם לא הטעייה של ממש".

כידוע, בין שני התנאים המצטברים הנבחנים ע"י בית המשפט בבואו לדון בבקשה לעיכוב ביצוע, סיכויי הערעור ומאזן הנוחות קיימים יחסי הגומלין שהוגדרו בפסיקה כ- "מקבילית הכוחות", היינו: ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך [ע"א 6616/13 נכסי הצלחה בע"מ נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 17.10.2013); ע"א 2727/13 מכבי שירותי בריאות נ' ישראלי (פורסם בנבו, 4.6.2013); ע"א 3258/13 הד ארצי בע"מ נ' דוכין (פורסם בנבו, 23.5.2013)].

בית המשפט העליון העניק למאזן הנוחות את משקל הבכורה [ע"א 4547/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי צאן ישראליים בע"מ (פורסם בנבו, 7.7.2013); ע"א 3326/13 חב' מעון פאר הר ציון (בפירוק מרצון בפיקוח בית משפט) נ' שמואלי (פורסם בנבו, 13.6.2013)].

במקרה שלנו, אף שקיים קושי רב להיעתר לבקשת המבקשים, לאור סיכוייו הלא גבוהים של הערעור, כעולה מהנמקתו של בית המשפט קמא וגם מתגובתם המפורטת והמנומקת של המשיבים, וגם לנוכח התנהלותם של המבקשים בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא, עת הפרו את צו המניעה הזמני שניתן ביום 23.12.2012, ראיתי בכל זאת להיענות לבקשתם לעיכוב ביצוע הפסק הדין (לא כולל הסעד הכספי) משום שעל פני הדברים, הערעור אינו משולל יסוד לחלוטין, גם אם סיכוייו נמוכים, ובעיקר משום שמאזן הנוחות נוטה באופן ברור, לטובתם של המבקשים בשל הנזק הצפוי להם כתוצאה מביצוע ההריסה, ומשום שביצוע ההריסה כבר עתה יביא, הלכה למעשה, לסיכול שמיעת הערעור. יש לציין בהקשר זה כי הערעורים בבית משפט זה נשמעים תוך חודשים ספורים בלבד ואת הנזק שיגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב ההריסה והשלמת הגדר ניתן להבטיח באמצעות הפקדת ערובה כספית מספקת.

לפיכך, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין (לא כולל הסעד הכספי) בכפוף להפקדת ערובה בסך של 7,000 ₪ (מעבר לסכום הערבון שיופקד להבטחת ההוצאות) וזאת להבטחת הנזק שיגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין.

המזכירות תשגר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ה, 19 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.