ע"א 31742-10-16 אפרים נ' שחר

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט אלעד טל) בת.א. 38142-09-15

1.המערערת והמשיב הינם שכנים בבית משותף. המשיב ביקש לבנות תוספת לדירתו, ולשם כך הגיש לוועדת התכנון המתאימה בקשה להיתר בניה. הועדה אישרה את מבוקשו. מכאן באה תביעת המערערת, ובה היא מבקשת ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הבנייה. את תביעתה סומכת המערערת על כך שתוספת הבניה מתוכננת להתחבר, בין היתר, לקירות דירתה ולרכוש המשותף, ובכך מסיג המשיב את גבולה; התכנית אינה מתייחסת לחיזוקה של חזית הבניין (ובכך ביקש לומר, כך נראה, כי הבניה עשויה לסכן את המבנה); הבניה המתוכננת תמנע ממנה עצמה לבנות תוספת, אם תרצה בכך; והבניה שמבקש המשיב לעשות תחסום אור ואוויר מדירתה.

2.המשיב ביקש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדרה של סמכות עניינית. הוא טען, כי הסמכות נתונה לבית משפט לעניינים מינהליים. בקשה זו של המשיב נתקבלה, ובית המשפט קבע כי כתב התביעה מכוון כל כולו כנגד היתר הבניה, ולכן על המערערת היה לפנות לוועדת הערר. פועל יוצא מן הדברים ההלו נדחתה תביעת המערערת על הסף.

3.על החלטה זו מלינה המערער בהודעת ערעור שהניחה לפניי, והיא מבקשת לשכנע כי טענותיה אינן מכוונות להיתר הבניה כי אם למימושו, כשביסוד התביעה עומדים טעמים קנייניים. המשיב מבקש להותיר את החלטת בית המשפט קמא על כנה.

4.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים מצאתי לקבל את הערעור. אכן, בית משפט השלום איננו מוסמך, מבחינת העניין, לדון בטיבו של היתר הבניה, כשרותו וכד', והאם ראוי היה כי ועדת התכנון תיתן את ההיתר אם לאו. ואמנם, לא לכך כּוּוְּנָה תביעת המערערת. תביעתה מופנית כנגד הבניה ולא נגד כשרות ההיתר, והיא נשענת על טעמים קנייניים (הסגת גבול וכד') ונזיקיים (חסימת אוויר ואור שמש). טענות אלה יש בידי בית משפט השלום לברר. חשוב לראות, כי ועדת התכנון איננה הגוף המוסמך לבחון את הטענות הקנייניות והנזיקיות של המערערת, ונכון היא עשתה כאשר לא נתנה על אלה את הדעת. רשאית היתה הועדה ליתן היתר, תוך התעלמות מטענות אלו. יחד עם זאת, במתן ההיתר אין כדי לחסום את המערערת מלטעון לפגיעה בזכויות אחרות שלה כתוצאה מן הבניה, ואת זאת היא מבקשת לעשות בתביעתה בבית משפט השלום.

5.מן הטעמים הללו הנני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת בית משפט השלום שדחתה את התביעה על הסף, ומורה להחזיר אליו את בירור התביעה.

בנסיבות העניין, ולו על מנת שלא להכביר בחומרתו של סכסוך השכנים, לא מצאתי ליתן צו להוצאות בערעור.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.