ע"א 31620-03-15 מ'נ' לבידי לביא מסחר ושווק בע"מ

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לפטור מאגרה וערבון.

1. המערער הגיש ערעור על פסק דינה של כב' השופטת כ. האפט בבית משפט השלום בתל אביב מיום 16.2.15 (ת.א. 6673-08-14), בה הגישה המשיבה תביעה לפינוי מושכר נגד המבקש. במסגרת פרוטוקול דיון מיום 16.2.15 נתן בית המשפט תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ביחס לתשלום דמי שכירות ופינוי המושכר.

2. לטענת המבקש מצבו הכלכלי דחוק עד בלתי נסבל, ובגין מצבו פטר אותו בית משפט מתשלום מחצית האגרה, והמחצית השנייה שנותרה שילם ב- 5 תשלומים שווים של 2,580 ₪ כל אחד.

3. לטענת המבקש הוא הגיע למצב של פת לחם וגם הסכום אותו נדרש לגייס משולם מכיסו על חשבון כלכלת הבית וצרכי משפחתו. לטענתו אי מתן פטור יובל למצב בו ישללו ממננו זכות הטיעון וייגרם לו עוול קשה. לטענתו אף פנה לקרוביו בנסיון ללוות כספים אך ללא הועיל. בנוסף התייחס המבקש לסיכויי הערעור.

4. המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות הבקשה, שכן בתצהירו המבקש אינו מפרט את רכושו לרבות מלאי עסקי, רכבים, וכן מקורות הכנסה שלו ושל אשתו. עוד טענה כי באשר לנסיון לגייס כספים מבני משפחה לא פירט המבקש למי פנה ומה הייתה תגובתו. עוד טענה המשיבה כי למבקש הליכים נוספים בבתי משפט, לרבות פסק דין שניתן נגדו, עובדה המלמדת על התנהלותו וחוסר יכולת לגבות ההוצאות ככל שיידחה הערעור.

   המסגרת הנורמטיבית

   אגרה

5. נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

   "ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

   אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."

   רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").

6. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).