ע"א 30042-02-16 שוורץ ואח' נ' מאגליין בע"מ ואח'

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת איילת הוך-טל) מיום 22.11.2015, בת.א. 45538-05-11, לפיו חויבו המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים את הסכום של 160,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.5.11 וכן לשלם שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של המערערים בסכום של 32,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק וכן לשאת במחצית אגרת המשפט ששולמה על ידי המערערים.

ב.המשיבה מס' 1, היא חברה העוסקת בייצור בגדים ואביזרי אופנה והמשיב 2 הוא מנהלה.

המערערים מס' 1 ו- 2 ניהלו עסק לעיצוב אביזרי אופנה ומשנקלע עסקם לקשיים, נוצרה התקשרות עסקית (בתיווך רואה החשבון של המערערים), בין המערערים מחד גיסא לבין המשיב מס' 2 מאידך גיסא, וביום 18.11.08 נכרת ביניהם הסכם לשיתוף פעולה.

ג.בשלהי שנת 2009 נתגלעו חילוקי דעות שהובילו להפסקת פעילותה של השותפות העסקית שבין המערערים מחד גיסא והמשיבים מאידך גיסא. לטענת המשיב מס' 2, חייבים המערערים לו ולמערערת מס' 1, החזר כספי בסך 298,000 ₪ וזאת בגין הפסדים וחובות של השותפות והן בגין תשלומים שקיבלו המערערים כהלוואה על חשבון רווחי השותפות, רווחים שלא התממשו.

ד.לעומת זאת, סבורים המערערים, שאין הם חבים דבר למשיבים, אין כל יריבות בינם לבין המשיבה מס' 1, ולגרסתם נטל המשיב מס' 2, ציוד ומלאי מן המשיבים, בניגוד להסכם, ובשווי העולה על הדרישות הכספיות של המשיב 2 מהן כיום.

המערערים טוענים, שאינם חייבים בהחזר התשלומים שקיבלו כשכר והוצאות ואילו היו הם מגישים תביעה שכנגד, כי אז סכום ההחזר של המשיב 2 כלפיהם היה עולה על סכום הדרישה נשוא תביעתם.

ה.לאחר שבית משפט קמא שמע את ראיותיהם של הצדדים, נקבע שקיימת גם קיימת יריבות בין המשיבה מס' 1 לבין המערערים. כן נקבע, כי המערערים מודים שהם קיבלו מן המשיבים את הסכום של 196,634 ₪, בתוספת 34,000 ₪ שהם לקחו לעצמם לאחר שהופסקו התשלומים על פי ההסכם, משמע כ- 230,000 ₪, שמהם קיזז בית משפט קמא סך של 70,000 ₪ בגין שווי הציוד והמלאי השייך למערערים, פריט אשר שוויו לא הוכח, ולכן העריכו בית משפט קמא על דרך האומדן.

הסכום שעל המערערים לשלם, לאחר קיזוז שווי הציוד והמלאי על פי האומדן הנ"ל, הוא אפוא הסכום של 160,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.5.11 עד התשלום בפועל.

ו.המערערים ממאנים להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא וטוענים, כי בית משפט קמא שגה בקביעותיו ובמסקנותיו, לרבות בהערכת מהימנות הראיות שהובאו בפניו, וכן שגה בכך שמצא יריבות בין המערערים לבין המשיבה מס' 1, שגה בהערכת שווי הציוד והמלאי של המערערים, שערכו לגרסת המערערים היה גבוה בהרבה מן האומדן של בית משפט קמא, ועוד טוענים המערערים שבכל מקרה, לא היה מקום לחייבם אלא במחציתו של החיוב שכן נוסדה בין הצדדים שותפות עסקית ולכן חלקו של המשיב 2 אינו יכול לעלות על 50%.