ע"א 27887-09-15 ואח' בר לב נ' אברהם

הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין המתוקן נדחית על הסף מן הטעם שכל עוד לא תוקנה הודעת הערעור בעקבות תיקונו של פסק הדין קמא, אין לערכאת הערעור סמכות להדרש לבקשה לעיכוב הביצוע של פסק הדין המתוקן. ככל שהתיקון יוּתר ויוגש ערעור מתוקן- אזיי תוקנה לערכאת הערעור הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין המתוקן. לעת הזו, הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין המתוקן נתונה לבית המשפט קמא.

באשר לטענת הפסלות, שהועלתה שלא כדין במסגרת תשובה לבקשה לעיכוב הביצוע, ולא כבקשה העומדת בפני עצמה, הרי שדינה להדחות. אין ולא היה כל חשש למשוא פנים מצדי כלפי המשיבה, והמשיבה אף לא מצביעה על ראיה כלשהי לקיומו של חשש כזה. כבר נפסק כי "עצם העובדה שבית המשפט דן והכריע בתיק האחר שנושאו דומה, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילת פסלות. הלכה פסוקה היא כי אין בעצם הדיון לפני אותו שופט משום חשש ממשי למשוא פנים, ועל המבקש פסילת שופט להוכיח כי קיים חשש ממשי לנעילת דעתו של השופט בשל הדיון המוקדם יותר. זאת לא נעשה במקרה דנא ...".

(ע"א 7831/14 ד"ר משה וינברג ושות', עורכי דין ונוטריונים נ' גרינבוים (פורסם בנבו, 23.12.2014)).

ראה גם ע"א 7350/14 טי.ג'י אי השקעות מניבות (2008) בע"מ נ' אילן רונן (פורסם בנבו, 25.11.2014):

"מעיון בערעור ניכר כי עיקר השגות המערערים הן על תוכן פסקי הדין שניתנו בתיקים הקודמים. המקום להשיג על פסקי דין אלה הוא בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות ... בנוסף, עצם העובדה שבית המשפט דן והכריע בתיקים הקודמים, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילת פסלות. זאת, שכן הלכה פסוקה היא כי אין בעצם הדיון לפני אותו שופט משום חשש ממשי למשוא פנים, ועל המבקש פסילת שופט להוכיח כי קיים חשש ממשי לנעילת דעתו של השופט בשל הדיון המוקדם יותר. כאן לא הוכיחו המערערים חשש ממשי כאמור ..."

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.