ע"א 27701-01-14 טמיר ואח' נ' עצמון ואח'

1. עניינו של הליך זה בערעור וערעור שכנגד על פסק דינה של כבוד השופטת חנה שניצר-זאגא, סגנית נשיא בית משפט השלום בנתניה, מיום 26.11.2013 בת.א. 29544-03-12, במסגרתו חויב מר דורון טמיר (להלן: "מר טמיר") לשלם למר יצחק עצמון (להלן: "מר עצמון") פיצוי בסכום כולל של 110,000 אלף ש"ח בתוספת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 15,000 ש"ח. הפיצוי האמור נפסק במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, מכוח סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, וזאת לאחר שמר טמיר הורשע בת.פ. 30162-02-10 בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה על פי סעיף 368(ו)(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בגין אירוע בו דחף את מר עצמון, וגרם לפגיעה בו שחייבה אישפוז ושיקום, בעקבות מריבה על עגלת סופר.

2.שני הצדדים ערערו על פסק הדין, מר טמיר בטענה שלא היה מקום לחייבו בתשלום פיצויים, ולמצער שיש מקום להפחיתם, ומר עצמון בטענה שיש להגדיל את סכום הפיצוי. ביום 13.7.2014 התקיים דיון קדם ערעור לפני כבוד השופטת מיכל נד"ב, אשר הציגה לצדדים את ההצעה הבאה:

הצדדים יסמיכו את בית המשפט לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה, תוספת לסכום שנפסק על ידי בית המשפט בסכום שלא יפחת מ-25,000 ₪ ולא יעלה על 60,000 ₪ בצירוף שכ"ט יחסי.

מר טמיר לא הסכים להצעת בית המשפט, ולפיכך נקבע מועד לדיון בערעור.

3.הדיון בערעור התעכב למשך כשנתיים בעקבות הליכי פשיטת רגל בעניינו של מר טמיר, וחודש רק לאחר שביום 29.5.2016 בוטל צו עיכוב ההליכים שמנע את ניהולו.

4.ביום 7.12.2016 קיימנו דיון בערעור, במסגרתו הצענו לצדדים לקבל את הצעתה של כבוד השופטת נד"ב. הפעם נענו שני הצדדים להצעה, ואנו נתנו להסכמתם תוקף של החלטה.

5.לאחר שעייננו בטיעוני הצדדים, ובחומר הראיות המצוי בתיק, הרינו להורות, בהתאם לסמכות שניתנה לנו בהסכמת הצדדים להכריע בסכסוך על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ללא הנמקות, כי סכום הפיצוי אותו ישלם מר טמיר למר עצמון יוגדל ב- 35 אלף ש"ח, ויעמוד על סכום כולל של 145 אלף ש"ח, וכי שכר טרחת עורך הדין יוגדל ב- 5 אלף ש"ח, ויעמוד על סכום כולל של 20 אלף ש"ח.

6.הערבון שהפקיד מר טמיר יועבר לידי מר עצמון באמצעות בא כוחו, ויזקף על חשבון שכר הטרחה שנפסק לטובתו.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.