ע"א 27133-06-15 מ. מ. סאג'ור ואח' נ' בר-לב ,מררי. גבע ושות' ,רואי חשבון ע.מ. 557606563 ואח'
|
ע"א בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
27133-06-15
14.1.2016 |
|
בפני השופטים: יגאל גריל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערערת/המשיבה שכנגד:: המועצה המקומית סאג'ור |
משיבה/המערערת שכנגד:: 1. בר-לב 2. מררי. גבע ושות' 3. רואי חשבון ע.מ. 557606563 עו"ד דכואר סמואל |
| פסק דין | |
|
א.בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף) מיום 29.4.15, בת"א 40560-12-12 לפיו חייב בית משפט קמא את המערערת לשלם למשיבה (המערערת שכנגד) את הסכום של 160,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.7.11 ועד התשלום בפועל ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
המשיבה טענה בתביעתה לבית משפט קמא כי המערערת הפרה את הסכם ההתקשרות שבין הצדדים מיום 6.11.99 (מוצג 4 במוצגי המשיבה) בכך שהמערערת המשיכה להעסיק אצלה את עובדת המשיבה, הגב' אדטו, הגם שלפי הסכם ההתקשרות שביניהן התחייבה המערערת שלא להעסיק את עובדיה של המשיבה במשך שלוש שנים מתום ההתקשרות בין הצדדים.
ג.יובהר, כי המערערת היא רשות מקומית ואילו המשיבה היא שותפות רואי חשבון שעיקר התמחותה בתחום הרשויות המקומיות והיא נתנה שירותי הנהלת חשבונות למערערת.
בין הצדדים התנהל הליך קודם (ת"א 53168-09-11) בו תבעה המשיבה שכר טרחה שאותו לא שילמה לה המערערת על פי הסכם ההתקשרות שבין הצדדים, באותו הליך הושג הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
ד.לטענת המשיבה הפרה המערערת לא רק את הסכם ההתקשרות שבין הצדדים, אלא גם את הסכם הפשרה. טוענת המשיבה, כי עובר לחתימה על הסכם הפשרה שבהליך הראשון טענה המערערת, שהמשיבה גרמה לה לנזקים וכי עבודתה של הגב' אדטו היתה רצופה פגמים מאחר שהיא הייתה עובדת לא מקצועית, לא מתאימה, ולא מוכשרת לתפקיד. רק בשל טענות אלה של המערערת וטענותיה בדבר הנזקים שנגרמו לה עקב אותה עבודה לא מקצועית, כביכול, של גב' אדטו, הסכימה המשיבה להצעת הפשרה של בית המשפט, הצעה שניתן לה בסופו של דבר תוקף של פסק דין.
ה.אולם, לאחר שנחתם אותו הסכם פשרה התחוור למשיבה, לטענתה, שלא היה שחר לטענות המערערת כנגד עבודתה של גב' אדטו הואיל והמערערת שוב מעסיקה אותה באותה עבודה ממש, והפעם באמצעות משרד רואה החשבון ואקים. המשיבה טענה, כי הנזק שנגרם לה גובהו כגובה הסכום שעליו ויתרה בהסכם הפשרה. דהיינו, לטענת המשיבה, הנזק שנגרם לה הוא בשווי ההפרש שבין סכום התביעה הראשונה שהיא הגישה לבין סכום הפשרה שעליו הוסכם בהליך הקודם שבין הצדדים.
ו.בית משפט קמא קיבל בעיקרו של דבר את טענותיה של המשיבה, וחייב את המערערת לפצות את המשיבה, אם כי גובה הסכום שקבע בית משפט קמא, על דרך האומדן, נמוך מן הסכום שדרשה המשיבה בתביעתה.
ז.בית משפט קמא הפנה בפסק דינו לסעיף 8(ד) בהסכם ההתקשרות בין הצדדים שזו לשונו:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|