ע"א 26452-05-14 ע"א 43183-05-14,א 43183-05-14 03 נובמבר 2014

השופט עודד שחם:

1. בפנינו ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב) מיום 30.3.14 בת.א. 9245/05.

2. (א) פסק הדין נשוא הערעור סב על תביעה כספית של חברת ש' ברזני תשתיות בע"מ (להלן – החברה). התביעה המקורית הוגשה ביום 15.9.05. היא הופנתה נגד המועצה המקומית הר אדר (להלן – המועצה). עניינה של התביעה בטענות שונות של התובעת בדבר זכותה לתשלומים נוספים, מעבר לאלה שכבר שולמו לה, בגין עבודות גינון שביצעה עבור המועצה, בין השנים 1998 – 2005. העבודות בוצעו בהמשך למכרז בו זכתה החברה, והסכם שנחתם בעקבותיו ביום 15.9.1998. בהסכם האמור נקבע, כי המועצה תשלם לחברה עבור ביצוע עבודות בשטחי הגינון הציבורי סכום של 500 ₪ לדונם, בגין כל חודש עבודה, ועבור ביצוע העבודות בשטחים של מעברים ציבוריים סכום של 550 ₪ לדונם בגין כל חודש (סעיף 8א להסכם). במסגרת התביעה האמורה עתרה החברה לסעד כספי בסכום של 309,022 ₪.

   (ב) במהלך ההליך מונה בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט. נקבע כי המומחה ימדוד את השטחים אשר היו באחריות החברה משנת 1998, בהתאם לרישום שיערכו הצדדים, וימדוד את גודלם של השטחים בהתאם לרישום האמור. נקבע גם, כי המומחה ימדוד גם את השטחים השנויים במחלוקת בין הצדדים (ראו החלטות מיום 29.3.06 ו – 17.1.07). בהמשך לחוות הדעת שהוגשה מטעם המומחה (10.1.08) , הגישה החברה ביום 19.11.09 כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה עתרה החברה לסעד כספי בסכום של 806,601 ₪.

   (ג) בפסק הדין, נדרש בית משפט קמא לשורה ארוכה של מחלוקות בין הצדדים, על שטחים שונים בתחום המועצה, אשר החברה טענה כי ביצעה בהם עבודות גינון שונות. פסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא דן באופן נקודתי בשטחים השנויים במחלוקת, והכריע בפלוגתאות שבין הצדדים. עם זאת, הקביעות שבו לא תורגמו לערכים כספיים. בהקשר זה נקבע כי הצדדים יגישו פסיקתא מוסכמת לחתימה. ברם, חלק זה של פסק הדין לא מולא ולא בוצע. אין בידינו נתונים מדויקים הנוגעים לתוצאה הכספית של פסק הדין, ואף לא ניתן ללמוד משני הערעורים, מהו ההיקף הכספי של מחלוקת הצדדים, שכן הניסוח של שני הערעורים התייחס לגודל שטחי הגינון, כפי שנוסח בפסק הדין של בית משפט קמא.

   (ד) שני הצדדים לא השלימו עם פסק הדין, והגישו את הערעורים שבכותרת. אדון תחילה בערעור המועצה. אחרי כן, אדון בערעור החברה. בהקדמת המאוחר אציין כבר עתה, כי, בכפוף לתיקון של טעות סופר, אשר יפורט בהמשך, דין ערעורה של המועצה להידחות. אשר לערעור החברה, דינו להתקבל באופן חלקי, לגבי חלק מן העניינים שעלו בגדריו.

   ערעור המועצה (ע"א 26452-05-14)