חג'יר ואח' נ' שילה ואח'

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אורי גולדקורן) מיום 9.7.2024 בתיק אזרחי 72554-06-20.

1. המחלוקת בבית המשפט קמא הייתה בין המערערים (הנתבעים 1-2 קמא, להלן: "המערערים"), לבין המשיבה 1 שהייתה התובעת קמא (להלן: "המשיבה 1"). הצדדים הם דיירים בבית משותף, בשד' הנשיא בחיפה, הידוע כחלקה 12 בגוש  11685 (להלן: "הבניין"). המשיבה 1 מתגוררת בקומת הקרקע ואילו דירתם של המערערים מצויה מעל דירת המשיבה. נוסף לכך, בבניין דיירים נוספים שהם המשיבים 4-7 להלן: "הדיירים הנוספים"). בסך הכל במבנה 4 דירות.

2. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים קודמים בכל הנוגע לרצונם של חלק מהדיירים לקדם בבניין פרויקט של פינוי ובינוי או פרויקט במסגרת תמ"א 38, וכאשר גם השאלה מה יהא המתווה של הפרוייקט, אם בכלל יבוצע, שנויה במחלוקת. בהקשר זה, בין היתר, התנהל הליך בפני המפקחת על הבתים המשותפים, התנהלו הליכים מול גורמי התכנון, ואף הליכים משלימים בבית המשפט המחוזי במסגרת תביעה אזרחית ועתירה מינהלית. לא נפרט אודות ההליכים, והנתונים אינם שנויים במחלוקת בעיקרם.

3. תמצית המחלוקת בבית המשפט קמא הייתה סביב עבודות שביצעו המערערים הכרוכות בפתיחת פתח מדירתם אל הגג המהווה רכוש משותף (להלן: "הגג"), בניית גרם מדרגות שיוביל מדירתם אל הגג, ובניית מבנה המכסה את גרם המדרגות לגג (להלן: "מבנה היציאה").

4. בכתב התביעה שהמשיבה הגישה לבית משפט קמא היא עתרה למתן צו שיורה על הריסת מבנה היציאה, מחמת העובדה שמבנה היציאה נבנה תוך חריגה מההיתר שניתן על ידי רשויות התכנון לגביו. מנגד, המערערים טענו בבית המשפט קמא כי הבנייה בוצעה כדין ואין מקום למתן סעד של הריסה.

5. עוד יוער, כי התביעה קמא הוגשה גם כלפי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה (להלן: "הוועדה"), והטענה כלפיה הייתה שהיא התרשלה בכך שלא נקטה בהליכי אכיפה לגבי מבנה היציאה, למרות שבוצעה בנייה בסטייה מהיתר. נתבע נוסף בבית המשפט קמא היה המהנדס אשר הגיש את הבקשה לקבלת היתר בניה מטעם המערערים (להלן: "המהנדס"), וכלפיו נטען כי הוא אחראי להטעיה בבקשה המתוקנת להיתר.

6. בית המשפט קמא בפסק דינו נשוא הערעור, ניתח את טענות הצדדים, את העדויות שנשמעו ואת המסמכים שהוגשו הקשורים להליכי התכנון סביב מבנה היציאה. מסקנתו הראשונה הייתה כי המערערים בנו את מבנה היציאה בסטייה מתנאי ההיתר. בהמשך, בית המשפט קמא שקל מהי חומרת ההפרה והסטייה, ומסקנתו הייתה כי החומרה מצדיקה הענקת סעד לפיו על המערערים להרוס את מבנה היציאה ולהתאים אותו לתנאי ההיתר.

7. במקביל, התביעה נגד הוועדה והמהנדס נדחתה. לא הוגשו ערעורים לגבי קביעה זו, ולכן הטענות כלפיהם לא דורשות התייחסות בשלב זה.

8. המערערים לא השלימו עם פסק הדין קמא והגישו את הערעור הנוכחי כלפי המשיבה 1, כאשר שאר הצדדים קמא צורפו כמשיבים פורמאליים.

9. המערערים טוענים כי שגה בית המשפט קמא בכך שקיבל את התביעה והורה על הריסת מבנה היציאה, ומועלות טענות הן באשר לקביעות העובדתיות שבפסק הדין והן באשר להשלכות המשפטיות של האמור.