ע"א 2596-07-14 קופת חולים מאוחדת נ' ג'בר ואח'

לפניי בקשה לעיכוב בביצוע פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופט א' רון) מיום 28.5.14 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין חויבו נתבעת 1 – המבקשת (המערערת) ונתבעת 3 (להלן גם: "עתיד"), ביחד או לחוד, לשלם פיצוי לתובע, משיב 1, בגין השימוש בנכס אשר בבעלותו, בסך כולל של 598,935 ₪ ובתוספת ריבית והצמדה, כ-680,000 ₪ (כמפורט בסעיף 8 לפסק הדין).

הבקשה לעיכוב ביצוע (להלן: "הבקשה") הוגשה ביום 1.7.14 במעמד צד אחד. ביום 2.7.14 הוריתי על הגשת תגובות מטעם המשיבים בתוך 7 ימים, ועל מתן צו ארעי עד להחלטה בבקשה לגופה. משיב 1 הגיש תגובה, ברם, משיבה 3 לא הגישה תגובה, למרות שהוריתי בהחלטה נוספת מיום 13.7.14 כי עליה להגיש תגובתה עד ליום 15.7.14, ושאם לא כן תינתן החלטה בהיעדר תגובה.

הנכס הוא מבנה בין שתי קומות באבו גוש (להלן: "הנכס"). במבנה הייתה קיימת מרפאה של המבקשת. לשאר עובדות הסכסוך ניתן לעיין בפסק הדין.

בין הצדדים קיים פסק דין קודם בהליך תא"ח 52/09, מיום 2.6.11, בו הורה בית המשפט לנתבעים לפנות את הנכס (להלן: "פסק הדין לפינוי"). לאחר מתן פסק דין זה, עתר התובע לפיצוי בשל השימוש בנכס, ותביעתו התקבלה כאמור.

תמצית טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי מדובר באחד המקרים החריגים, המצדיקים עיכוב ביצוע של פסק דין למרות היותו כספי, לאור סיכויי הערעור הטובים. לטענתה, טעה בית משפט קמא עת דחה את טענתה כי אין יריבות בינה ובין התובע, שכן היא נמצאה כשוכרת בנכס מכוח חוזה בינה לבין משיבה 3, כאשר בין משיבה 3 לתובע התקיימה מערכת יחסים של שוכר ומשכיר.

עוד לטענתה, לא הוכח כי המבקשת הייתה מודעת לסכסוך בין התובע למשיבה 3, ולדרישת התובע לפינוי הנכס; וגם אם הייתה מודעת לכך, הרי שהייתה מחויבת למערכת החוזית בינה לבין משיבה 3, ולא יכלה להתפנות מן הנכס לפני הפסיקה בהליך הפינוי.

המבקשת טוענת כי בית משפט קמא טעה בכך שלא חילק את האחריות בנזק בין הנתבעים, הגם שהוא מוסמך לעשות כן גם ללא הודעות צד ג'. בתוך כך הדגישה, כי פסק הדין של הפינוי הטיל אחריות רק על משיבה 3, ברם קבע שפינוי זה משמעו פינוי מלא של עובדי וציוד המבקשת.

המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. בשים לב לסכום שנפסק לג'אבר, קיים חשש שיקשה עליו להחזירו באם יתקבל הערעור. זאת במיוחד כאשר בחקירתו הנגדית, העיד התובע כי הוא נעזר בדמי השכירות של הנכס כדי לממן את לימודי ילדיו, ומכאן, שמצבו הכלכלי אינו טוב. הגם שפסק הדין חייב את המבקשת ואת משיבה 3, ביחד או לחוד, טוענת המבקשת כי התובע פנה אליה בדרישה לתשלום הסכום המלא, בטענה כי למשיבה 3 אין נכסים והיא קיימת רק על הנייר.

תגובת משיב 1, התובע