ע"א 25682-04-15

1. ביום 16.8.15 הגיש המבקש בקשה לעיכוב פסק דין מיום 11.2.15 שניתן בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אייל דורון). פסק הדין עסק בסוגיות כפי שהוגדרו בפתיח פסק הדין –

" עורך דין, אשר ניהל חשבון בנק בנאמנות על שם לקוחה שלו, בו הופקדו כספים השייכים ללקוחה, נטל לכיסו סכומים גבוהים - מאות אלפי שקלים - מחשבון הנאמנות. על כך אין כיום מחלוקת.

- האם נטל סכומים אלה לכיסו ללא הרשאה מהלקוחה, ולמעשה גזל את כספה, כטענתה?

- האם נטילת הכספים היוותה קיזוז בהרשאה של חובות שכר טרחה שחבה לו הלקוחה, כטענתו?

- האם הלקוחה עדיין חבה לו סכומים נוספים, גם לאחר נטילת הסכומים הגבוהים, כטענתו?"

המסכת העובדתית הורכבה משלוש תביעות – תביעה כספית של הלקוחה (500,000 ₪), תביעת נגדית של המבקש לתשלום שכר טרחה (95,000$) , וכן תביעה שטרית בסך של כ-19,000 ₪.

בשאלות אלו הכריע בית המשפט בפסק דין המחזיק 66 עמודים, כאשר מסקנתו –

"הנתבע ישלם לתובעת סכום של 326,200 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.12.2005 ועד היום. בנוסף, ישלם הנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 60,000 ₪."

2. אלא שאין זו בקשה ראשונה לעיכוב ביצוע שמגיש המבקש לבית המשפט המחוזי. ביום 27.4.15 הגיש המבקש בקשה דומה לעיכוב ביצוע של אותו פסק דין מהטעם שאם ישולמו הכספים למשיבה, לא תוכל להחזירם, היה ויזכה בערעורו. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית המשפט של ערעור (בית המשפט המחוזי). כב' השופטת עדי ברק חן בבית המשפט המחוזי, קבעה ביום 7.6.15 בהחלטה מנומקת כי ינתן עיכוב ביצוע בכפוף לכך המבקש יפקיד מחצית הסכומים שעליו לשלם למשיבה בקופת בית המשפט, ובכך מצאה איזון נאות בין זכותה של המשיבה לקבלת פירות זכייתה לבין הסיכון שהמבקש לא יוכל לקבל כספו. לפי בדיקתי בתיק הכספים במערכת הנט – לא הופקד סכום המחצית בקופת בית המשפט.

3. מסתבר שעל החלטה זו שלמעשה עכבה את הביצוע בתנאי של הפקדת המחצית, הגיש המבקש ערעור לבית המשפט העליון. (רע"א 5454/15). המבקש סבור כעת כי על מנת לקבל עיכוב ביצוע על הפקדת סכום המחצית בקופת בית המשפט, עד לדיון בבר"ע שהגיש בפני בית המשפט העליון, אמור בית המשפט המחוזי להורות על כך , ולא בית המשפט העליון. לכן חזר והגיש "בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין " במהלך הפגרה. הפניה לבית המשפט המחוזי באה כי לפי הבנתו של המבקש, תקנה 467 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, איננה מפנה אותו בענין זה לבית המשפט העליון.

4. אני סבורה שטעות בידי המבקש. תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, הדנה בנושא בית המשפט המוסמך להורות על עיכוב ביצועה של החלטה , קובעת כדלקמן :

467 "(א)בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.