ע"א 25516-02-14 ברגר ואח' נ' סטריאן

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט איל דורון) מיום 23.12.13, בת.א. 47493-10-11, לפיו נתקבלה תביעתה של המשיבה ובית משפט קמא הורה למערערים לסלק את ידם מן הדירה שברח' ארלוזורוב 25 בחיפה (להלן: "הדירה") ולהותירה כשהיא פנויה מכל דבר וחפץ, וזאת לא יאוחר מיום 30.6.14, וכן חייב בית משפט קמא את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה סכומי כסף שונים בגין דמי שכירות מוגנת, דמי שימוש ראויים, שכר טרחת עו"ד והחזר אגרה.

ביצוע הפינוי מעוכב עד למתן פסק-דין בערעור.

ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

המערערים הם בני זוג נשואים המתגוררים יחד בדירה. המשיבה הגישה את תביעת הפינוי תחילה כנגד המערערים בלבד, אך בכתב תביעה מתוקן מיום 7.2.12, צורף כנתבע נוסף מר סמי אטינגר ז"ל, שהיה אח סבתו של המערער, ואשר התגורר שנים רבות בדירה זו והלך לעולמו ביום 27.9.12. בדיון מיום 17.2.13 הוסכם, שעזבון המנוח סמי אטינגר ז"ל יהא הנתבע מס' 3 (נוסיף, שבהודעת הערעור עזבון המנוח הוא משיב פורמלי).

ג.בתאריך 4.1.1967 נערך הסכם שכירות בין הבעלים של הדירה אז: המנוח יוסף שולמן ז"ל, סבה של המשיבה, וגב' שושנה ינאי ז"ל שהיתה אמה של המשיבה, לבין מר היינריך ברגר ז"ל וגב' רוזה ברגר ז"ל, דהיינו, הסבא והסבתא של המערער. המנוחים ברגר ז"ל שכרו את הדירה לתקופה של שנה שלאחריה הפכו להיות דיירים מוגנים בדירה.

ביחד עם בני הזוג ברגר נכנס להתגורר בדירה גם המנוח סמי אטינגר ז"ל אחיה של גב' רוזה ברגר ז"ל (מבלי שנחתם עמו הסכם שכירות).

לבני הזוג ברגר ז"ל היו שני ילדים, אחד מהם, מרדכי, הוא אביו של המערער.

ד.הוריה של המשיבה התגוררו בדירה שמתחת לדירה נשוא התביעה והלכו לעולמם: בשנת 2000 אמה של המשיבה, ובשנת 2004 אביה. הדירה הועברה לבעלות המשיבה ונרשמה על שמה בשנת 1981.

הדיירים המוגנים, בני הזוג ברגר, נפטרו אף הם, מר היינריך ברגר ז"ל בשנת 1986, ובשנת 2002 גב' רוזה ברגר ז"ל.

ה.בתאריך שאינו ידוע במדוייק, ואולם עוד בחייה של סבתו רוזה ז"ל, התמקם המערער בדירה, ובשנת 2004 נכנסה לגור עמו המערערת, שהיא כיום רעייתו, ולהם ילד כבן 4. המערער נותר לגור בדירה לאחר פטירת סבתו רוזה ברגר ז"ל יחד עם סמי (אחיה של רוזה ז"ל), אשר נפטר ביום 27.9.12.