ע"א 24114-02-16 בוחבוט ואח' נ' גרשוני

בקשה לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנתניה (להלן: "בית משפט קמא"), מיום 20.6.15, במסגרתו נקבעה הדרך בה יש לחשב את חובם של המבקשים למשיב, וכנגד החלטת בית משפט קמא מיום 29.9.15, במסגרתה נקבע כי סך כל חיובי המבקשים למשיב הינו 499,974 ₪. הבקשה שבפני הוגשה ביום 11.2.16.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשים, קיבלו את פסק הדין לידיהם רק בסוף חודש דצמבר 2015. נוכח העובדה כי התובעת 1 מצויה בהליך פשיטת רגל, היה עליה לקבל את אישור המנהלת המיוחדת שמונתה בעניינה ואת אישור בית המשפט של פש"ר להגשת הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, ועל כן התעכבו המבקשים בהגשת הערעור.

2. לטענת המבקשים, מצבם הכלכלי גרוע מאוד, ולא היה ביכולתם אף לגייס את הסכום הדרוש לשם תשלום אגרת המשפט או לשם מימון ייצוגם. עורך דינם מייצגם ללא תמורה.

3. עוד טוענים המבקשים, כי ייגרם להם עיוות דין של ממש באם תידחה בקשתם, הואיל ועסקינן בהלוואות שניתנו במסגרת "השוק האפור", תוך שהמשיב מנצל את מצוקתם של המבקשים על ידי עריכת חוזי הלוואות בתנאים בלתי סבירים ובריבית נשך של 36% לשנה. לטענת המבקשים, בית משפט קמא, אף שהבחין היטב בניצול המבקשים, הסתמך במתן פסק דינו על תחשיב המשיב.

4. המבקשים מוסיפים וטוענים כי על בית המשפט לאמץ את הגישה הליברלית הנהוגה בכל הנוגע לטעמים המצדיקים הארכת מועד להגשת ערעור, ולהתחשב בכך שאילו תידחה הבקשה, יגרם להם עיוות דין, שכן סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.