פס"ד בערעור על סילוק משטח מקרקעין

השופט י. אטדגי

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת כרמלה האפט) מיום 28.11.15, ב-ת.א. 17763-12-13, אשר קיבל את תביעת המשיבות והורה למערער לסלק את ידו משטח המקרקעין, שבבעלות המשיבות, תוך 100 ימים.

בית המשפט חייב את המערער לשלם למשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

יצוין, כי במסגרת הסדר דיוני שנעשה בין הצדדים, ושניתן לו תוקף של החלטה ביום 21.1.16, עוכב הצו לסילוק יד למשך 12 חודשים נוספים.

ההליך בבית משפט קמא

2. המערער מחזיק במקרקעין המהווים חלק ממתחם המכונה "נס לגויים" בתל-אביב, המצויים על חלק מחלקה 16 גוש 6992, חלק מחלקה 23 גוש 7054 וחלק מחלקות 54 ו-57 גוש 7055 (להלן – המקרקעין), כולן בבעלות רשומה של המשיבות.

המערער משכיר את המקרקעין לצד שלישי לצרכי עסק.

המשיבה טענה בבית משפט השלום כי המערער הוא פולש ומסיג גבול במקרקעין ותבעה את סילוק ידו  מהם, וכן ביקשה פיצול סעדים, כדי לאפשר לה לתבוע את המערער בתשלום דמי שימוש ראויים.

3. המערער טען, כי הוא מתגורר במקרקעין משנת 1960, כשאחיו הגדול, ששמו באותה עת היה גורזאט נ'גאט וכיום שמו יגאל גולן, רכש אותם ואת הבית שעליו מאחד, אברהם בכר.

לטענתו, אחיו רכש שטח של כדונם וחצי, הכולל את המקרקעין המוחזקים על ידי המערער כיום ששטחם כ-350 מ"ר.

לדבריו, לאחר שובו ממלחמת יום הכיפורים נתן לו אחיו שטח זה, שכלל גם את הבית שנרכש מבכר, במתנה.

לטענת המערער, עד שנת 1974 שימשו המקרקעין למגורי המשפחה, כולל הוא עצמו, בשנת 1974 הוא הסב את המגורים למוסך פחחות וצביעת רכב, ומשנת 1997 הוא משכיר אותם לצד שלישי, עקב מחלתו.

טענותיו המשפטיות של המערער היו: התיישנות התביעה, היותו בר-רשות מכללא במקרקעין, הרשות בלתי-הדירה, ולחילופין, יש להתנות את ביטול הרשות ואת סילוק ידו בפסיקת פיצוי.

4. בית המשפט קמא דחה את כל טענותיו של המערער.