ע"א 22350-11-15 אמיר שיבלי נ' וואליד גאדיר

1.בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה ליאורה ויינשטיין) בתא"מ 11288-07-14 אשר ניתן ביום 21.9.15 במסגרתו התקבלה תביעת המשיב לתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שנתן למערער.

2.בין המערער לבין המשיב, עורך דין במקצועו, נחתם הסכם שכר טרחה על סך של 20,000 ₪, לשם ייצוגו בתביעת מזונות שהוגשה נגדו בבית המשפט לענייני משפחה. לצורך הבטחת תשלום שכר טרחה חתם המערער על שטר חוב לטובת המשיב.

במסגרת הסכם שכר הטרחה נקבע מפורשות כי עם הפסקת הטיפול בכל שלב ישלם הלקוח (המערער) שכר טרחה בשיעור של 2/3 הסכום המוסכם.

3.המשיב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע בקשה לביצוע שטר החוב על סך של 13,333 ₪, המהווה 2/3 מסכום השטר.

המערער התנגד לביצוע השטר בטענה לכישלון תמורה מלא, על אף שאין חולק כי המשיב הגיש ביצע פעולה משפטית עבורו בכך שניסח כתב הגנה עבורו.

4.בית משפט קמא דחה את טענת המערער וקבע כי בידי המערער נתקבלה תמורה וכי כתב ההגנה שהוכן עבור המערער אף סייע בידו להשיג תוצאה טובה בהליך המשפטי, ועל כן חייב את המערער בתשלום התמורה הנתבעת.

5.המערער חזר וטען בפני כי, שגה בית המשפט קמא עת חייב אותו בתשלום סכום השטר כאשר לטענתו לא קיבל תמורה מהמשיב אשר לא הופיע לדיונים בבית המשפט ולא ייצג אותו בסופו של יום בהליך המשפטי לו נדרש.

6.חזרתי והפכתי בטענות הצדדים ובנסיבות העניין ראיתי לנכון לדחות הערעור לפי הוראת סעיף 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

בהינתן העובדה, עליה אין חולק ולפיה, הכין המשיב עבור המערער את כתב ההגנה, אשר השיג עבור המערער תוצאה טובה במיוחד, תשלום מזונות ל- 3 ילידים קטינים, בסך כולל של 3,300 ₪, ובהינתן העובדה כי המערער ביקש את הפסקת הייצוג מטעם המשיב אין לקבל את עמדת המערער המבקש לטעון לכישלון תמורה.

בהתאם לא מצאתי לדחות את קביעותיו העובדתיות בנדון של בית המשפט קמא כאשר הממצאים העובדתיים שנקבעו תומכים ישירות במסקנה המשפטית ולפיה, ביצע המשיב פעולה משפטית המקנה לו הזכאות לקבל את שכר טרחתו, אשר בנסיבות העניין עמד על 2/3 מסכום שכ"ט המוסכם, והכל בשל הפסקת הייצוג.

7. לאור כל האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

המערער ישא בהוצאות המשיב בסך של 12,000 ₪.