ע"א 21040-03-14 הינדי ואח' נ' הולינגר ואח'

כללי

1.זהו ערעור על פסק דינה של כב' השופטת חנה שיצר זאגא סג"נ מבית משפט השלום בנתניה- מיום 27.1.14, בת"א 34075- 11-09 (להלן: "פסק הדין").

המשיבים 1 ו-2 הגישו תביעה כספית כנגד המערערים. התביעה היא בגין נזקים שנגרמו למשיבים עקב ליקויי בניה בבית מגורים המצוי בכפר יונה ושנמכר למשיבים ע"י המערערים (להלן: "התובענה").

המערערים הגישו תביעה שכנגד, בגין הפרת הסכם המכר ועיכוב תשלום בסך של 600,000 ₪ ובסופו של דבר הועמד סכום התביעה שכנגד על סך של 160,000 ₪.

המערערים שלחו הודעת צד שלישי למשיבים 3 ו-4 מהם רכשו המערערים את החלקה עליה נבנה הנכס נשוא התובענה, כשלוש שנים טרם מכירתו למשיבים 1 ו-2.

2.ביום 16.6.06 מכרו המשיבים 3 ו-4 למערערים, חלקת אדמה עליה שלד ומרתף של בית, בכפר יונה.

ביום 8.4.09 מכרו המערערים את הבית שנבנה על ידם על החלקה למשיבים 1 ו-2, והחזקה בנכס נמסרה למשיבים 1 ו-2 ביום 7.6.09 (להלן: "הסכם המכר").

3.המשיבים 1 ו-2 טענו, כי המערערים הפרו את הסכם המכר מאחר והסתבר, שבניגוד להצהרותיהם בהסכם המכר, הנכס אינו עומד בדרישות התקן וכי התגלו בו מומים רבים וזאת בנוסף להתחייבויות המערערים שהופרה- לתקן ליקויי "רטיבות וצנרת תוך שנתיים ותשעה חודשים ממועד מסירת החזקה או ממועד תחילת הסכם השכירות על פי המוקדם".

4.המשיבים 1 ו-2 תבעו פיצוי בגין הליקויים שנגרמו בדירה בסך של 261,150 ₪, דמי שכירות בגין דיור חלוף בעת התיקונים 22,428 ₪, ירידת ערך בסך 150,000 ₪, פיצוי מוסכם בסך 160,000 ₪ ונזק בלתי ממוני בסך 40,000 ₪, אך מטעמי אגרה הועמדה תביעתם על סך 300,000 ₪.

5.המערערים טענו, כי הם פעלו לטיפול ליקויי הרטיבות והצנרת בהתאם למחויבותם על פי הסכם המכר, וכי אין הם חבים באחריות לליקויים נוספים שהתגלו בדירה.