ע"א 18845-04-17 מילר נ' מיאלי ואח'

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב מהיום במסגרתה הורה בית המשפט קמא על מתן סעד זמני בתנאים ׁׁ(תיק אזרחי מספר 16547-04-17).

2. ראשית דבר יצוין שהוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום, בעוד שהמדובר בהחלטת ביניים, אשר עליה הערעור הוא ברשות (כפי שאף ציין בית משפט קמא בהחלטתו).

3. הבקשה שהוגשה לבית משפט זה לקונית היא, כאשר צורפה לה אך הבקשה שהוגשה לפני בית משפט השלום, וכאשר הנימוק העיקרי הוא כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות להחזירה לדירה ממנה פונתה על ידי המשיבים, מאחר ולא תוכל להמשיך ולהתגורר בהוסטל בו היא מתגוררות מאז שפונתה לפני מספר ימים.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת בית משפט קמא, ולאחר שקילת נימוקי הבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.

4.בבסיס הבקשה למתן צו מניעה לבית משפט השלום היתה עתירת המבקשת להורות כי לא תפונה מהדירה אותה שכרה ברחוב אליפלט בתל אביב. בית משפט קמא הוציא צו מלפניו – במעמד צד אחד – שלא לפנות את המבקשת מהדירה, ברם, לאחר שהמשיבים התייצבו לפניו והציגו מסמך בחתימת ידה של המבקשת כי היא מתחייבת לפנות את הדירה עד ליום 5.4.17, הורה על ביטול הצו הארעי, וקיים דיון במעמד הצדדים.

בית משפט קמא קיים דיון במעמד הצדדים היום ולאחריו הורה על מתן סעד שיחייב את המשיבים להעמיד למבקשת דירה חלופית, וזאת בתנאי שתפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪.

בית המשפט קמא ציין שהמבקשת פנתה לבית המשפט בידיים לא נקיות, כאשר נמנעה מלציין כי התחייבה בכתב לפנות את הדירה, אולם סבר שבנסיבות אלה יש לאזן בין זכויות הצדדים וקבע את שקבע, כאמור.

5.הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטת שעניינן בסעדים זמניים (למעט במצבים חריגים). ראו למשל: רע"א 1864/13 מיטב שאשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ (ניתן ביום 10.4.13, פורסם באתרים משפטיים).

לא שוכנעתי שהעניין דנן בא בגדרם של אותם עניינים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעת בית משפט בערכאה הדיונית.

6.די היה בעצם פנייתה של המבקשת לבית המשפט קמא בחוסר נקיון כפיים כדי שלא להיעתר לבקשתה לכתחילה, אולם בית משפט קמא דן בתנאים למתן הסעד, ונתן את הסעד בכפוף לתנאים, כפי שיקול דעתו, וכאמור – אינני מתערב בהחלטה

7. משום שלא התבקשה תשובה – אינני מחייב בהוצאות.