ע"א 1595-05-15 בן שלמה נ' מדינת ישראל משרד התעשיה והמסחר באמצעות פרקליטות מחוז ת"א ואח'

לפני בקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון.

עסקינן בערעור על פסק דין שניתן ביום 23.2.15 על ידי בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת חנה קיציס) בת"א 17129-04-11 שדחה את תביעת המבקש בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו בעקבות העדר הקצאה של עובדים זרים לעבודה בחקלאות במשק שבבעלותו.

רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על מבקש הפטור מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון- דיור לקהל החרדי (9.11.00)):

"....ואולם, הפטור מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. פטור ממתן ערבון, עלול לסגור את שערי בית המשפט בפני המשיב, אשר עלול להתקשות לגייס את סכומי הכסף הנחוצים לצורך ייצוגו בבית המשפט.

משטר איזון זה - הצבת זכות הגישה של המערער מול זכותו של המשיב - מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות. עמד על כך הש' ד' לוין בבש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר ו4- אח', פ"ד מד(2) תש"נ/תשנ"א 1990, 386/387. הוא אומר:ב 

"שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון"  

השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מהפקדה הם מצבו הכלכלי של בעל הדין והאם ידו משגת לשלם את תשלום הערבון וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. נקודת המוצא היא כי המבקש חייב לערוב את הוצאות המשיב ולפיכך פטור מערבון הוא בבחינת חריג לכלל והנטל לשכנע בדבר הצדקה לתתו מוטל על מבקש הפטור. מחד יש לשקול את זכות הגישה לערכאות שהיא בעלת אופי חוקתי ומצד שני ההגנה על בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה ואובדן זמן וכן הבטחת יכולתו לגביית ההוצאות, ככל שיפסקו לטובתו.

בבקשתו טוען המבקש, כי הוא חסר אונים מבחינה כלכלית ואין ביכולתו לשאת בנטל הכבד מאוד של תשלום האגרה. המבקש טוען שהוא מתגורר בבית ובו סדקים בחדרים, רצפה שבורה, תקרה סדוקה, ללא סיוד, גג אסבסט מסוכן, בלטות מרוסקות, ארגז רוח מרוסק, תכולה ישנה ופגועה, ארגז ניאגרה שאינו תקין, אסלה ישנה וסדוקה, ברזים פגועים ואין לו מכונת כביסה. המבקש טען בבקשתו שאחיו, בן שלמה אליהו, משלם עבורו את הביטוח הלאומי וחובותיו, את חשבון הטלפון, הכבלים וחשבון הטלפון הסלולארי. לטענתו, אחיו משלם כ-800 ₪ לחודש והוא מחזיר לו מכספי קבלת קצבת הזקנה כ-650 ₪. המבקש טען שחובותיו מסתכמים בסך למעלה ממיליון ש"ח אף כי לדידו רבים חייבים לו כספים שאינם משולמים לו. לטענתו, הוא אינו מקבל הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. אין לו חשבון בנק בבנק ירושלים ובחשבון שפתח בבנק המזרחי אין כסף. עוד טען כי בעבר שוחרר מתשלום אגרה במשך שני עשורים. המבקש טען עוד שמזה מספר חודשים הוא מקבל קצבת זקנה. המבקש טוען בבקשה שבבעלותו משק אך מכירתו אינה כדאית. עוד הוא טוען, שאין לקבל הדרישה לפיה עליו לעשות ניסיונות לגיוס הכספים, שכן יש בכך משום אלמנט משפיל ומביש, וממילא אף אין לו כל אפשרות לגייס את הכספים מאחרים. המבקש אף מבהיר שהוא אינו מיוצג בשל מצבו הכלכלי.

המבקש טוען בבקשתו, שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים וההליך מגלה עילה.

יש לציין שלבקשה צורף תצהיר שלא נחתם על ידי המבקש ולא אומת על ידי עורך דין כנדרש. מהנספחים שצורפו לבקשה, עולה כי למבקש שלושה רכבים מעוקלים וכי הוכרז ביום 26.1.14 כחייב מוגבל באמצעים.

המשיבים מתנגדים לבקשה לפטור מאגרה ומערבון. לשיטתם, המבקש לא עמד בנטל להוכיח העדר יכולת כלכלית כנדרש. המבקש טען שהוא בעל משק במושב צור משה, אך לטענתו אין טעם שימכור את המשק. המבקש לא צרף אסמכתא לערך הנכס ולניכוי שערך וממילא יוותרו בידיו מאות אלפי ₪ במידה וימכור את הנכס ודי בכך שבבעלותו נכס כדי לדחות בקשתו לפטור מאגרה. המבקש צרף אישורים לגבי שלושה רכבים מעוקלים, אך לא צרף אישור על מצבם העדכני לרבות עיקולים למועד זה (האישורים הם מיום 26.1.14) ובעלות ברכב יש בה כדי להעיד על יכולת לעמוד בתשלום האגרה. המבקש לא צרף אסמכתאות לגבי מה נעשה עם הכספים שקיבל ממנהל מקרקעי ישראל שאליהם התייחס בבקשתו והוא אף צרף לבקשתו אישור מהאגודה החקלאית לפיו מידי שנה משולם לו דיבידנד ע"ס 17,000-10,000 ₪. הבקשה אף חסרה מסמכים עדכניים באשר ליכולתו הכלכלית הנוכחית, המבקש צרף שומות לשנים 2012-2009 בלבד, ואף אלה הוגשו יחד באותו מועד לרשות המיסים, ביום 17.10.13 ומבלי שצורפו נספחי הדוחות. המבקש לא צרף דוחות לשנים האחרונות וצרף תדפיס עו"ש לחודשים 4/15-1/15 המלמד שלמבקש יתרה בשיעור של 204 ₪. המבקש טען לחובות רבים אך לא פירט את התשלום שהוא משלם, אם בכלל, בגינם ואף לא צורפו לבקשה כל המסמכים אליהם הפנה. המבקש לא פירט את הניסיונות לגיוס כספים שעשה. העובדה שקיבל בעבר פטור מאגרה אין בה כדי לפטור את המבקש מלהניח תשתית עובדתית מלאה.