ע"א 15039-03-15 ליכט נ' בר לב

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של כבוד השופט נחום שטרנליכט בת"א (פ"ת) 2914-04 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין קיבל בית המשפט, את תביעת המשיב (להלן גם: "בר לב") לביצוע שטר, אשר הוגשה במקור להוצל"פ, והגיעה לבית משפט קמא בעקבות התנגדות של המערערת (להלן גם: "תמר").

רקע

1. תמר ובר לב הם קרובים משפחה.

   בבעלות תמר הייתה נוסחה לייצור כימיקלים וחומרי ניקוי, והיא ובר לב ,כרתו הסכם להקמת חברה משותפת, באמצעותה יוקם מפעל לייצור חומרי ניקוי.

   החברה המשותפת נקראה "לב היהלום שבניקיון בע"מ" (להלן גם: "החברה"), והצדדים נרשמו כבעלים של מניות החברה, שווה בשווה.

   אבי הנתבעת, מר עמוס ליכט (להלן: "עמוס"), פעל כמיופה כוחה של תמר בכל הקשור לעסקי החברה, ובכלל זה היה מיופה כוחה לעניין השיקים.

   פעילות החברה שגשגה, ובמהלכה נרכשו שני מפעלים נוספים וצי רכבים.

    

   טענות תמר

2. לטענת תמר, במסגרת ניהול עסקי החברה, נהגו הצדדים בכל פעם לערוך השקעות שונות כדי לקדם את עסקי החברה.

   כך השקיעה תמר לטענתה, סכומים גדולים בהרבה מהשקעותיו של בר לב.

   תמר טוענת כי שיקים שנתנה לבר לב, במסגרת התחשבנות ביניהם, ניתנו במסגרת "עסקה סיבובית", בה הייתה אמורה לקבל את כספה מן החברה "גב אל גב", כדלקמן:

   בשלב הראשון – תמר קיבלה מבר לב שיקים אישיים שלו, היוצרים איזון בין השניים, ומשווים את הסכומים שכל אחד מהם השקיע בחברה.