ע"א 14563-12-14 בינימין נ' איי.אי.ג'י ביטוח זהב

1.ביום 6.10.2014 ניתן פסק דין בבית משפט השלום, עליו הגיש המשיב את ערעורו ביום 7.12.2014. המבקשת עותרת למחיקת הערעור על הסף, בשל האיחור בהגשתו. היא טוענת, כי ביום 6.10.2014 הודיעה למשיב על מתן פסק הדין, ואת הימים להגשתו של ערעור יש למנות ממועד זה. המשיב טוען בתגובתו, כי פסק הדין הומצא לידיו ביום 24.10.2014, ואם כך הוא, כי אז את ערעורו הוא הגיש במועד.

2.המחלוקת בין בעלי הדין נסובה סביב השאלה, האם חל בענייננו "כלל ההמצאה", או שמא "כלל הידיעה". מלים אחרות, האם את הימים להגשת הערעור יש למנות מיום בו נעשתה "המצאה פורמלית", או מיום שנודע למערער אודות מתן פסק הדין.

3.שתי גישות נודעו בפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו, ואין אני משוכנע כי המחלוקת ביניהן הוכרעה (לסקירה מקפת של המצב הנורמטיבי, על השיקולים הפרשניים השונים הצריכים להכרעה בסוגיה, ראו נא רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (08.07.07)). אלא שאף לפי הגישה המצדדת ב"כלל הידיעה", הכלל הנוהג הוא כלל ההמצאה, לבד ממקרים חריגים ומיוחדים, שעיקרם השתק או חוסר תום לב אצל המערער, ומכל מקום צריך שהידיעה אודות פסק הדין תהא "מוצקה וברורה, ולא ניתן לסמוך על הידיעה כאשר אינה מסוימת ואינה ברורה" (רע"א 6858/06 מדינת ישראל נ' אבו שקיר (31.12.06)).

4.מכאן לענייננו. ביום בו ניתן פסק הדין (6.10.14) שלח ב"כ המבקשת לב"כ המערער הודעת פקס, ובה פירט את תחשיב החוב שהמשיב חייב למרשתו על פי פסק הדין. המשיב טוען, בתשובתו, כי להודעה זו לא צורף פסק הדין, ומתוך עיון בהודעת הפקס נראה, כי בטענתו זו יש אמת. בכך די על מנת לדחות את בקשת המבקשת לסילוק הערעור בשל האיחור בהגשתו. הידיעה אודות פסק הדין צריכה שתהא ברורה ושלמה, ומשלא צורף פסק הדין להודעת הפסק אין לומר כי כזו היא ידיעתו של השיב אודות פסק הדין. בנסיבות אלה לא אוכל לומר כי העניין שלפנינו נופל בגדרם של המקרים החריגים והמיוחדים, בהם יחול כלל הידיעה, אפילו נחיל את "כלל הידיעה". למעלה מן הדרוש אוסיף, כי לא ראיתי טעמים העשויים לעלות כדי השתק של המשיב או חוסר תום לב מצידו בהגשת הערעור במועד שהוגש.

5.הואיל וכך הנני דוחה את הבקשה. המבקשת תישא בשכר טרחתו של המשיב בסך של 1,500 ₪.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"ה, 27/01/2015 במעמד הנוכחים.