ע"א 1448-11-15 שמעוני נ' נשר

1.עסקינן בבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט י' שקד) מיום 19.08.2015 (ת"א 1983-11-13) לפיו נפסק למבקשת פיצוי בסך של 95,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

הבקשה שלפני הוגשה ביום 01.11.2015.

2.לטענת המבקשת פסק הדין הומצא לידה ביום 27.08.2015 ומחמת טעות במניין הימים שנפלה מלפני בא כוחה סבר הוא כי ניתן להגיש את הערעור עד ליום 1.11.2015 (יום א' בשבוע).

על טעותו עמד בא כוח המבקשת ביום 31.10.2015 עם קבלת הערעור שהגישה המשיבה ביום 29.10.2015 ומכאן הבקשה שלפני.

2.1לשיטת המבקשת באיחור הקל שחל "לא התפתחה ציפייה כלשהי אצל המשיבה לסופיות ההליכים, ומקל וחומר משתלוי ועומד ערעור בין אותם צדדים על אותו פסק דין ממש באותו בית משפט" (סעיף 9 לבקשה להארכת מועד – ההדגשה במקור).

2.2לתמיכה בבקשה צורף תצהיר מטעמו של ב"כ המבקשת, בו ציין כי למד על הטעות במניין הימים עת קיבל את כתב הערעור אשר הוגש מטעמה של המשיבה (סעיף 10 לתצהיר) ומבקש לראות בטעותו משום "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה ועותרת לחיוב בהוצאות, זאת משלטענתה "טענותיה של המבקשת כי חל טעות בחישוביה אין בהם כדי להוות טעם מיוחד", מה גם ש"אין מדובר באיחור של יום אחד, הבקשה הוגשה בחלוף 3 ימים..." (סעיף 6 ואילך לתגובת המשיבה – ההדגשה במקור).

4.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

5.אין חולק כי פסק הדין הומצא לידי המבקשת ביום 27.08.2015, כך שבשים לב לפגרת חג הסוכות המועד האחרון להגשת ערעורחל ביום 28.10.2015 (יום ד' בשבוע).

הבקשה שלפני הוגשה ביום 01.11.2015 (יום א' בשבוע) בחלוף ארבעה ימים מהמועד האחרון להגשת הערעור.