ע"א 12712-10-15 כהן ואח' נ' ציטרון ואח'

1.המבקש הגיש ביום 29.10.15 ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום.

ביום 2.2.16 הגישו המשיבים ערעור שכנגד.

ביום 7.3.16 ניתן פסק דין הדוחה את הערעור העיקרי בשל אי הפקדת עירבון, וזאת לאחר שביום 22.2.16 נרשם הערעור לדחיה.

2.המשיבים חפצים להמשיך ולנהל את הערעור שכנגד, והמבקש מתנגד לכך וטוען כי אין לאפשר להם זאת, ולחלופין, אם בית המשפט יאפשר לנהל את הערעור שכנגד חרף דחיית הערעור, אזי מתבקש בית המשפט להאריך את המועד לתשלום העירבון, באופן שיישמעו שני הערעורים.

3.עיינתי בבקשה ובתגובות שלאחריה, והגעתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר המשך שמיעת הערעור שכנגד, ואלה הנימוקים לכך.

4.בהמ' 734/75 אריאל נ' קירשנבוים, פ"ד ל(1) 405 (1975) נקבע כי מקום בו נדחה ערעור בשל אי הפקדת עירבון על ידי המערער, יוסיף הערעור שכנגד להתברר, אם המערער שכנגד חפץ בכך.

ענייננו דומה, שכן אף כאן לא הפקיד המערער את העירבון, גם לאחר מספר ארכות שקיבל, ערעורו נדחה בשל כך, ויש לאפשר למערערים שכנגד להמשיך בערעורם.

5.המערער טוען כי בתיק זה לא שילם את האגרה (מתוך טעות), ולכן לא היה צריך הערעור להתקבל, ומשכך יש למוחקו רטרואקטיבית, שהרי לא היה זכאי להגישו ללא תשלום אגרה, וכי בנסיבות אלה לא ניתן לאפשר המשך הדיון בערעור שכנגד.

בטיעון זה מסתמך המערער על החלטת רשם בית המשפט העליון בע"א 2400/11 מויאל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (30.8.11), בה נקבע כי מקום בו נמחק הערעור בשל איחור בהגשתו, אין זכות קיום לערעור שכנגד, ויש למחוק אף אותו.

אינני סבור כי ההיקש נכון במקרה זה.