ע"א 12654-06-16 זיינב ואח' נ' במובן חוק רשות הפיתוח ואח'

1. לפני בקשת המערערים (הנוספת)להפחית את סכום העירבון שהושת עליהם, במסגרת הליך הערעור בסך 20,000 ₪ ולהעמידו על הסך של 10,000 ₪ .

2.הערעור הוגש על פס"ד של בימ"ש השלום מיום 19/4/16 , אשר הורה למערערים לפנות את ביתם ביפו . בהתאם להודעת ב"כ המבקשים מיום 6/11/16 , ההוצאות שנפסקו לחובת המבקשים בערכאה דלמטה שולמו על ידם, ביום 1/9/16.

3.בקשת המבקשים נתמכת בתצהירו של המבקש 1 ( מר עטאלה) על נספחיו .לא נתבקשה ע"י המשיבות חקירתו על התצהיר .

4.המשיבות מתנגדות לבקשה כמפורט בתגובתן . לטענתן בתמצית ,קיים חשש שהן לא תוכלנה לגבות הוצאותיהן בהליך הערעור , המבקשים לא הוכיחו העדר יכולת כספית ולא הוכיחו כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ( ר' בהרחבה סע' 36-16).

5.המבקשים השיבו לתגובה עפ"י זכות שהוקנתה להם, והדגישו את האיחור בהגשת התגובה (בלא קבלת היתר ביהמ"ש ).

6. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מהפקדת עירבון מעוגנת בהוראת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. על המבקשים/המערערים מוטל הנטל להוכיח שניים:

א.העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום.

ב.כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

(ר' בשג"צ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.7.14)).

7.נפסק כי "השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ול"פטור מהפקדת עירבון דומים במסגרתם החיצונית... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור וסיכוי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור..." (ר' בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.10.07)).

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם , בהינתן האמור לעיל ,בהתאם לשק"ד המוקנה לביהמ"ש בבקשות כגון דא , ובשים לב שמבוקשת הפחתת סכום העירבון ולא מתן פטור מוחלט מהפקדתו , מצאתי להיעתר לבקשה .