ע"א 10548-11-15 חזן ואח' נ' הרודס רזידנס וקיישן אונרשיפ ש.מ ואח'

כב' השופטת ג. לוין:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אילת (כב' השופט ל' ברינגר), שניתן ביום 11.9.2015 בת.א. 43239-11-12, ובו נדחתה תביעת המערערים לאכוף על המשיבות לקיים הסכמים ביחס ליחידות נופש במלון הרודס ולפסיקת פיצויים, והתקבלה תביעה שכנגד של המשיבה 1 לחיוב המערערים בעלות השימוש ביחידות הנופש.

רקע והליכים

1.המשיבה 2 היא הבעלים של מתחם מלון "הרודס" בחוף הצפוני באילת, הכולל שלושה מבנים. משיבה 1 היא שותפות רשומה שהוקמה על ידי המשיבה 2 במסגרת יוזמה להקים מבנה נוסף במתחם, שישמש כמלון מסוג "time sharing" כך שחדרי המלון משווקים לרוכשים הקונים זכות להשתמש בחדר מסוג מסוים, במשך שבוע מסוים בשנה, לתקופה של 39 שנים.

2.המערערים, בני זוג בעלי אזרחות ישראלית וצרפתית, התקשרו עם המשיבה 1 בשורה של הסכמים לרכישת זכויות שימוש ביחידות נופש.

ביום 11.8.2006 חתמו המערערים עם המשיבה 1 על הסכם לזכויות שימוש ביחס ל- 4 יחידות נופש. ביום 27.12.2006 חתמו המערערים על הסכמים נוספים, לרכישת זכויות ביחס ל- 11 יחידות נופש נוספות. בהסכמים הגדירה עצמה המשיבה 1 כ"קבלן/יזם" והצהירה כי רכשה את הקרקע עליה בכוונתה להקים את המבנה הנוסף במתחם "הרודס".

במסגרת ההסכמים התחייבו המערערים לשלם עבור זכויות השימוש ב- 15 יחידות הנופש סכום כולל של 329,050 דולר.

בפועל, שילמו המערערים עד היום סך כולל של 109,001 דולר. דרישות המשיבה 1 כי ישלמו לה את היתרה בסך 220,049 דולר, לא נענו.

3.המערערים החלו לפגר בתשלומים עבור יחידות הנופש החל משנת 2007, עד שחדלו להעביר את התשלומים המוסכמים, אף כי המשיכו לעשות שימוש בכל יחידות הנופש.

ביום 23.7.2009, הפנתה המשיבה 1 דרישה למערערים לשלם את סכום החוב תוך 14 יום, בציינה כי ככל שהחוב לא ישולם תוך מועד זה יבוטלו ההסכמים.