ע"א 10411-12-13 פלונית ואח' נ' ביה"ח סורוקה

השופטת ש. דברת – ס. נשיא:

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בת"א 6496/04 שניתן על ידי כב' השופטת מיכל וולפסון ביום 23.10.13, בו נדחתה תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית אשר הביאה למותה של הקטינה בשעה ה - 96 ללידתה בבית החולים סורוקה.

    

2. המערערת 2 והמערער 3 עברו טיפולי פוריות אשר לאחריהם הרתה המערערת לראשונה. כחודש לפני הלידה, ביום 21.3.04, הופנתה המערערת למיון יולדות בבית החולים סורוקה (להלן - "בית החולים") עקב צירים מוקדמים, תכיפות בהטלת שתן והקאות. לאחר ניטור, השגחה ובדיקת שתן, שוחררה המערערת ביום 23.3.04 וניתן לה טיפול אנטיביוטי באמצעות זינט.

   ביום 25.4.04 הגיעה המערערת שוב למיון נשים והתקבלה במחלקת יולדות. עקב ממצא של ליקוציטים גבוהים בשתן בוצעה בדיקת שתן, אשר הניבה ממצא של קנדידה בלבד. התינוקת, אשר עיזבונה הינו המערער 1, נולדה ביום 28.4.04, באמצעות שימוש בשולפן ריק אשר הותיר המטומה תת קרקפתית בראשה. התינוקת סבלה ממצוקה עם לידתה ואושפזה במחלקת פגים וילודים ומצבה השתפר בהדרגה; עם זאת, בגיל 65 שעות חלה התדרדרות פתאומית במצבה, כתוצאה מאלח דם שגרם להלם זיהומי. התינוקת אושפזה בטיפול נמרץ ילודים, קבלה טיפול אנטיביוטי ומגוון טיפולים נוספים, אולם אלה לא הועילו והתינוקת נפטרה בשעה ה - 96 לחייה. מדגימות שנלקחו מדמה של התינוקת ומההמטומה בראשה התברר, כי אלח הדם נגרם על ידי חיידק האי קולי (Escherichia coli).

   עיזבונה של התינוקת והוריה (להלן - "המערערים") הגישו תביעה נגד בית החולים בטענה כי מותה נגרם בשל רשלנותו.

    

3. בית המשפט קמא דחה את התביעה. בית המשפט דחה את חוות דעת המומחה מטעם המערערים, פרופ' רובינשטיין, כי התינוקת נדבקה מהמערערת טרם הלידה, מאחר שבבדיקת השתן שנלקחה מהמערערת לא נמצא חיידק האי קולי ממנו נפטרה התינוקת. תחת זאת, קיבל בית המשפט את עמדתו של המומחה מטעם בית החולים, פרופ' אשכנזי, לפיו מקור החיידק בתעלת הלידה שם מצוי חיידק זה באופן טבעי גם אצל אנשים בריאים.

   בית המשפט אף דחה את הטענה כי החיידק חדר לדמה של התינוקת בשל לידת הואקום, שיצר המטומה בראשה, וקבע כי ההדבקה הייתה, ככל הנראה, מהעור ואינה קשורה לקיום ההמטומה. עוד נקבע, כי לא הוכח שחולשתה של התינוקת כתוצאה ממהלך הלידה או היוולדה בתנאים של חמצון לקוי, הינם הסיבה בלעדיה אין, לחוסר היכולת שלה לגבור על החיידק שתקף אותה.

   בית המשפט קמא קבע גם, כי לא הוכח שהחיידק שנמצא בהמטומה בראשה של התינוקת מעיד על כך שההמטומה היא הסיבה לפטירתה ולא הונחה תשתית מדעית לכך שהטיפול בזיהום לא הצליח בשל ההמטומה. בית המשפט קמא דחה הטענה, כי הטיפול בתינוקת לאחר לידתה היה מוטעה וקבע, כי מאחר והייתה אפשרות סבירה כי הדיכוי הנשימתי של התינוקת לאחר הלידה נבע מהפטידין שניתן לאם, הרי שההימנעות מטיפול אנטיביוטי מידי הינה, לכל היותר, טעות בשיקול הדעת ואין בה כדי להעיד על התרשלות.

   בית המשפט קמא קבע, כי לאחר שהתגלה הזיהום היה על רופאי התינוקת לערב את רופאי המחלקה למחלות זיהומיות בילדים. עם זאת, לאור שיעורי התמותה הגבוהים מאלח דם בילודים תחת כל טיפול שהוא, לא הוכח, כי העדר שיתוף המומחים הוא הסיבה בלעדיה אין, בשלה לא הצליחה התינוקת להתמודד עם הזיהום ונפטרה. עוד נקבע, כי לא מתקיים בעניין זה מבחן ההטיה הנשנית שנקבע בדנ"א 4693/05 בי"ח כרמל נ' עדן מלול (פורסם בנבו) (29.8.10) (להלן - "דנ"א עדן מלול") ועל כן לא ניתן לקבוע את קיומה של אחריות יחסית.

   מכאן הערעור.

   טענות הצדדים

4. המערערים טוענים, כי אופן ניהול הלידה הוא שגרם למות התינוקת, שכן היא לא יולדה במועד, מה שהוביל ללידתה, כשהיא סובלת מפגיעה חימצונית קשה. אופן ניהול הלידה אף הביא לגרימת המטומה בה התפתחו החיידקים שהביאו למות התינוקת. המערערים מפנים למכתבו של פרופ' ויז'ניצר מטעם בית החולים, ממנו למדים הם על הודאת בעל דין -לקשר בין אופן ניהול הלידה - למות התינוקת.

   עוד טוענים המערערים, כי בית החולים צריך היה לחשוד בקיומו של זיהום ולהתחיל בטיפול אנטיביוטי בתינוקת מיד עם לידתה, או לכל הפחות לקחת ממנה תרבית על מנת לבחון אפשרות לקיומו של זיהום. זאת, מאחר ובדמה של האם היתה רמה של 15,000 ליקוציטים, היה לה חום של 38 מעלות בהגיעה ללידה - חום אשר מהווה סיכון אימהי לזיהום חיידקי בתינוקת ואשר פרופ' אשכנזי לא היה מודע לקיומו. כמו כן, התינוקת נולדה עם ph נמוך ואפגר נמוך ונזקקה לאינטובציה ולא ניתן היה לסמוך על המכשיר שבחן את פעילות מוחה של התינוקת שכן הוא לא היה מכויל. בית החולים צריך היה להיות מודע לכך שההמטומה הינה כר נרחב לחיידקים ובשל מצבה של התינוקת היא תתקשה לגבור על הזיהום בגופה. לטעמם של המערערים, ההשערה החילופית לפיה מקור החיידק אינו ממחלתה של האם אלא מהמעבר בתעלת הלידה הועלתה רק, כטענה אפשרית בחקירתו הנגדית של פרופ' אשכנזי ואיש מהמומחים האחרים לא סבר כן.