ע 5602-08-14 פריד ואח' נ' סופיר

רקע

בפני אבעיה שהוגשה ע"י התובעים ( להלן :"המבקשים "), בה מתבקש בית המשפט להחליט האם יש סמכות לבית הדין לממונות, הבורר בין הצדדים, לפסוק בשאלת הפיצויים על פי שטר הבוררות עליו חתמו הצדדים.

התובעים ניהלו מו"מ עם הנתבע ,סופר רפאל, קבלן בנין (להלן :"המשיב"), בנוגע לרכישת אחת הדירות בפרויקט שבנה ואף שולמה לו מקדמה על סך של 30,000 ₪ בשתי פעימות.

ביום 25.6.2012 הגישו התובעים כתב תביעה לבית הדין לממונות להצהיר כי המשיב מכר להם אחת מהדירות בפרויקט.

הצדדים חתמו על שטר בוררות של בית הדין בו הסכימו כך: " אנו מוסרים בזאת את ההכרעה בתביעה זו ובתביעות הקשורות לתיק זה לבית הדין ".

ביום 10.2.13 ניתנה החלטה על ידי בית הדין שכותרתה "פסק דין" (להלן :"ההחלטה הראשונה"). בהחלטה זו קבע בית הדין כי הנתבע הבטיח למכור לתובעים את הבית אולם, אין די בהבטחה כדי ליצור קניין מחייב . על כן הבחירה האם למכור לתובע את הבית מסורה לנתבע. ככל שיחליט הנתבע שלא למכור את הבית, הרי שבית הדין יקיים דיון לעניין הפיצויים המגיעים לתובע .

ביום 26.1.14 הוגשה על ידי המבקשים בקשה להמשך דיון בבית הדין בשאלת הפיצויים.

בדיון שנערך בבית הדין בשאלת הפיצויים סירב הנתבע לשתף פעולה עם בית הדין משכך נתן בית הדין החלטה לפיה , על הצדדים לסכם טענותיהם בכתב בשאלה זו.

ביום 12.6.2014 לאחר שהמבקשים הגישו את טענותיהם לעניין הפיצויים הגיש המשיב "בקשה להפסקת דיונים והליכים". בבקשה הוא טען שתי טענות. הראשונה, שהמבקשים תבעו בכתב תביעתם לאכוף את הסכם המכר שנכרת בינו לבינם הא ותו לא. השנייה, כי ההחלטה הראשונה מסיימת את ההליך ועל כן סמכותו של הבורר, בית הדין, פקעה. על כן טענו כי הדרישה לפיצויים מהווה תביעה חדשה כאשר התביעה הקודמת הסתיימה בפסק דין סופי ולא נחתם שטר בוררות חדש.

בעקבות בקשה זו נתן בית הדין החלטה נוספת (ההחלטה השנייה) מיום 15.7.14 לפיה, הוא מבהיר כי הוא סבור כי בידיו הסמכות לדון בתביעת הפיצויים ובלשון בית הדין :

"כל ניסיון לנתק את הנושאים ולקבל רק את ההחלטה על אי המכירה הינה בגדר "הוצאת דבר מהקשרו". עם זאת לאור טענת המשיב כי לבית הדין אין סמכות לדון בשאלת הפיצויים קבע בית הדין : "..כי אין טעם להמשך הדיונים" לפני בירור נושא הסמכות "על כן ממליץ בית הדין לתובע לפנות לבית המשפט בכדי לברר את סמכות בית הדין לדון בשאלת הפיצויים" ומכאן הבקשה.

טענות המבקשים

לטענתם, האבעיה מוגשת בהתאם לפרק יט' לתקנות סדר הדין האזרחי -1984 (להלן :"התקנות").

לטענתם, בקשה זו מוגשת על ידי צד להליך הבוררות וזאת על בסיס החלטתו השנייה של בית הדין מיום 15.7.14 שהפנה את הצדדים לקבל חוות דעת בשאלה האם יש לו סמכות לדון בשאלת הפיצויים ועל כן יש לראות בהפניה זו כהגשת האבעיה מטעמו של הבורר בעצמו.

לטענת התובעים, יש סמכות מתחייבת מלשון הסכם הבוררות שנקט במילים "...בתביעה זו ובתביעות הקשורות..." ומכללי הפרשנות המקובלים.

כן נטען כי שאלת הפיצויים באופייה היא שאלה הקשורה קשר הדוק לשאלת הקניין. לפיכך, אי אפשר לטעון שאומד דעת הצדדים היה לדון בפני בית הדין אך ורק בשאלת הקניין ושאלה כמו שאלת הפיצויים להותיר למקום אחר, מדובר בפיצול מלאכותי הנוגד את עקרונות ייעול של הליך הבוררות יוצר סרבול וחוסר וודאות משפטית.