אב"ע 48451-12-16 ואש עורכת דין נ' שטקלר ואח'

אבעיה שהוגשה מטעם בוררת בהתאם לסעיף 234 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984

עו"ד אפרת ואש מונתה כבוררת, (להלן: "הבוררת") על ידי רשם האגודות השיתופיות לאור סכסוך בין המשיבים. המשיב 1, מר מיכאל שטקלר (להלן: "מיכאל"), הינו חבר במושב שפיר, שהינה המשיבה 2 (להלן: "האגודה"). במסגרת הבוררות עלו מספר שאלות אשר הבוררת סברה כי הדרך הנכונה ביותר הינה לפנות לבית המשפט בדרך של אבעיה וזאת בהסכמת המשיבים.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת להסכם עיבוד חקלאי עונתי, שנחתם בין הצדדים ביום 28.12.15 ולפיו יהיה זכאי מיכאל לעבד 334 דונם שטחי פלחה חקלאיים של האגודה, וזאת לתקופה מיום 1.10.15 ועד ליום 30.9.16, (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם נקבע כי התמורה תהיה סך של 72,720 ₪. הצדדים קבעו בנוסף כי למיכאל ניתנת אופציה לשנתיים נוספות באותם תנאים כאשר בכל שנה, ניתן יהיה להפעיל את האופציה בהודעה מראש.

הסכסוך התעורר לאחר שהוחלף ועד האגודה בפברואר 2016, ובעקבות הודעה מטעם מיכאל לקראת העונה החקלאית, השניה שבהסכם. ועד האגודה הודיע באוגוסט 2016 כי היא אינה מכירה בתוקפו של ההסכם ולפיכך דחתה את ההודעה על מימוש האופציה כבקשת מיכאל. בעקבות הודעת האגודה, פעל מיכאל בהליכי בוררות לתבוע את זכויותיו. הצדדים הגיעו להסדר לגבי שנת האופציה הראשונה. הצדדים שמרו על זכויותיהם למקרה שהבוררות תימשך לשנת האופציה השניה. באופן מעשי עיקר המחלוקת נוגעת לעניין מימוש שנת האופציה השניה, כלומר שנת העיבוד החקלאי השלישית שנקבעה בהסכם.

מיכאל העלה טענות סף במסגרת הישיבה המקדמית בבוררות. הבוררת בהסכמת הצדדים פנתה לבית המשפט בבקשה זו. הבוררת במסגרת הבקשה פרטה מה המחלוקת בכל אחת משלושת טענות הסף, פרטה את עמדות הצדדים ומה היא עמדתה. במסגרת החלטת ביניים אפשרתי לצדדים להתייחס לבקשת הבוררת. אעיר כי הצדדים חרגו לגוף המחלוקת כאשר הנקודות שביקשה הבוררת לגביהן את עצת בית המשפט נגעו לעניין העקרוני. עוד אעיר כי לא מצאתי מקום לקבוע דיון וזאת בהתאם לתקנה 239 לתקסד"א.

דיון:

בקשות בדרך אבעיה אינן עניין שכיח. התייחסות מפורטת להליך זה, ניתנה למשל ברע"א 6886/03 בעניין הדרן 2000 נ' מכבי נתניה כדורגל (25.4.06). במסגרת דיון בבקשה שכזו, מוכרים שני סוגים של אבעיה, הראשון, שאלת משפט שהתעוררה במהלך בוררות המכונה "בעיית עצה" והסוג השני, שאלת משפט, אשר עקרונית למהלך הבוררות ומכונה "בעיית פסק". כלומר, יש מקרים שמדובר בסוג של "התייעצות" ויש מצבים שהינם סוג של "חוות דעת". מכל מקום בהלכה האמורה ההתייחסות היתה לשאלת הביקורת השיפוטית תוך ששם נקבע כי בין אם מדובר בעיית עצה ובין אם מדובר בבעיית פסק, תקיפתן דומה.

בענייננו כפי שפורט, ביקשה הבוררת התייחסות לשלוש נקודות, שיפורטו להלן.

השאלה הראשונה

השאלה הראשונה נגעה לשאלת סמכותה של הבוררת להכריע בשאלת חוקיות ההסכם ולאור טענה כי מי שחתם על ההסכם עשה כן בחוסר חוקיות וזאת על רקע פסילת בחירות קודמות לוועד האגודה, אירועים שהיו בתקופת המעבר והחלטות של וועד שנבחר לאחר חתימת ההסכם. הבוררת סברה כי שאלת קביעת חוקיות חתימת האגודה, הינה סמכות שבגררא, שהרי אם ייקבע כי ההסכם נחתם בחוסר סמכות, הרי שמיכאל לא יוכל יהיה לממש את סעיף האופציה לשנה שנותרה. בעניין זה הבוררת לא היתה משוכנעת כי הדבר הינו בסמכותה.