ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי ביהודה

(בפני הרכב: האב"ד סא"ל צבי היילברון, רס"ן אתי אדר, רס"ן חיים בלילטי)

בתיק מס' 5417/14 מיום 23.06.15

(הערעור נדחה)

תאריך הישיבה: 23 בדצמבר 2015, י"א בטבת התשע"ו.

השופט סא"ל רונן עצמון:

ההליך בערכאה הראשונה

נגד המערער הוגש כתב אישום, המייחס לו שתי עבירות:

האחת, נוכחות באסיפה של התאחדות בלתי מותרת, על כך שב- 30/5/14 נכח בתהלוכה מטעם ארגון החמאס ברמאללה, ואף לבש "צעיף חמאס".

העבירה השנייה היא העיקרית והחמורה יותר, סיוע לניסיון לגרימת מוות בכוונה, על כך שביום 16/6/14 הסיע ברכבו שניים אחרים – עלאא אג'רב ו- עכרמה אג'רב (המכונה "זידאן") - לשם ביצוע פיגוע. התוכנית הייתה להניח צמיג בוער על כביש, למשוך אליו את כוחות הביטחון, וכשיתקרבו למקום, להפעיל נגדם מטען חבלה שיוטמן בסמוך לצמיג.

השלושה הצטיידו במטען חבלה בעל מנגנון להפעלה מרחוק באמצעות טלפון נייד, מילאו בקבוק בבנזין, אספו צמיג, הניחו את המטען במקום הפיגוע  המיועד, הבעירו את הצמיג על הכביש, וצפו אל עבר הזירה ממרחק של כ- 300 מטרים.

למקום הגיעו שישה כלי רכב של כוחות הביטחון, ולאחר מספר דקות נותר במקום רק רכב אחד. מן הרכב ירד חייל אחד כדי לסלק את הצמיג הבוער, אך הוא נענה לאזהרות חבריו וחזר לרכב. המערער וחבריו הפעילו את מטען החבלה באמצעות התקשרות לטלפון סלולארי שהוצמד אליו, והוא אכן התפוצץ, אך החייל הספיק להתרחק ולא נפגע.

בבית המשפט קמא הודה המערער בפרט האישום  הראשון – שעניינו נוכחות באסיפה של התאחדות בלתי מותרת – ובחלק מן העובדות של פרט האישום השני. עם זאת, כפר באשמה העולה מפרט האישום השני. לטענתו, הוא לא היה שותף לתכנון המוקדם של חבריו לבצע פיגוע, אלא הסכים רק לבקשתם להסיע אותם ברכבו לבית אבלים. כשהגיע המערער לאסוף את עלאא, האחרון שם ארגז קרטון בתא המטען של הרכב, מבלי לומר למערער מה יש בארגז. לאחר מכן שמו עלאא וזידאן בתא המטען צמיג. במהלך הנסיעה המשותפת ביקשו שני הנוסעים מן המערער לעצור את הרכב ולאפשר להם להוציא את הארגז ואת הצמיג. השניים העלו את הצמיג באש ושבו לרכבו של המערער. הם נסעו יחד עוד כ- 300 מטרים, השניים ירדו מן הרכב והמערער נסע לדרכו.

מטעם התביעה העידו חבריו של המערער, עלאא וזידאן וכן השוטר שגבה את אמרתו של זידאן, ובפרשת ההגנה העיד המערער בלבד. כמו כן הוגשו בהסכמה אמרותיו של המערער במשטרה.

בית המשפט קמא כתב הכרעת דין מפורטת, ואלה עיקריה: