סרסור נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין שתי עבירות קנס, שהנן ברירת משפט.

דו"ח 90501856695

עובדות המקרה

כנגד רכב המבקש נערכה הודעת תשלום הקנס לעיל (להלן – הדו"ח) ועניינה, נהיגה במהירות מופרזת, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילם את הקנס.

כעולה מתגובת המשיבה, הרי שהעבירה נעברה בתחום ובסמכות שיפוט של מחוז מרכז.

בעפ"ת 27124-06-10, לם נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט המחוזי בחיפה :

"הכלל הקובע סמכות מקומית מעוגן בסעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי וזה לשונו: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם"...סעיף זה קובע את סמכות המאשימה לבחור היכן יוגש כתב האישום, אך אין בו כדי להעניק לנאשם זכות הבחירה לאיזה בית משפט יפנה בבקשה, שמוגשת על ידו, להארכת מועד להישפט".

לאור האמור לעיל ובשים לב למקום ביצוע העבירה, אין לבית המשפט לתעבורה בתל אביב סמכות לדון בה והסמכות נתונה לבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז.

לפיכך, מורה על מחיקת הבקשה.

דו"ח 26110233454

עובדות המקרה

ביום 1.8.13, נערכה כנגד המבקש הודעת תשלום הקנס לעיל (להלן – הדו"ח) ועניינה, אי ציות לתמרור 815, עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה. הדו"ח נמסר לידי המבקש במעמד רישומו.

המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילם את הקנס.

טיעוני הצדדים

היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי נשלחה אליו הודעה על כפל קנס ולא הדו"ח המקורי.

המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הדו"ח נמסר לידי המבקש במעמד רישומו וכי בגוף הדו"ח, הוסבר לו כיצד עליו להתנהל, אך הוא פנה באיחור בבקשה להישפט, ללא כל טעם המצדיק זאת.

המשיבה התייחסה למספר פסקי דין לתמיכה בטיעוניה.

דיון והכרעה