סרחאנה נ' פדא ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

הצדדים סיימו את התיק במסגרת קדם משפט מורחב, אשר שימש דיון סופי, במהלכו שמעתי את גירסת הנהגים המעורבים וכן את עדותו של עד אשר היה ברכב התובע בעת קרות התאונה.

מדובר בגירסה מול גירסה.

כאשר המדובר בגירסה מול גירסה, בוחן ביהמ"ש ראיות חיצוניות הכוללות בין השאר עדים רלוונטיים ובמיוחד עדים שאינם בעלי אינטרס, מוקדי נזק בשני הרכבים על מנת להעריך את סבירות הגירסה אל מול מוקדי הנזק, וכן קיומם של מסמכים חיצוניים שבמהלכם ניתנה גירסה אל מול הגירסה המופיעה בכתבי הטענות או בתצהיר.

על פי גירסתו של התובע, מדובר היה במצב שבו הגיע רכב הנתבע לעברו, הוא ניסה עד כמה שיכל לרדת לשוליים על מנת למנוע את הפגיעה ואולם הנתבע פגע בו ושפשף את רכבו.

על פי גירסתו של הנתבע, הגיע התובע לאחר פנייה חדה ימינה, כאשר הוא נמצא במצב שבו הוא לא יכול לברוח לשוליים עקב קיום מסלעה או גדר אבן במקום ומאחר ומדובר בכביש צר מאוד, בסופו של דבר התרחשה פגיעה בין שני הרכבים, כאשר הגלגל שלו התחכך עם הצד השמאלי של רכב התובע.

הנתבע, חרף שאלות ששאלתי, נמנע מלתת תשובה ברורה האם הוא זה שפגע ברכב התובע או לחילופין רכב התובע הוא זה שפגע בו ולמעשה על פי טענתו, שני הרכבים פגעו זה בזה.

זו למעשה הגירסה של הצדדים כפי שנמסרה בביהמ"ש.

יש לציין, כי בגירסתו ציין הנתבע, כי התובע נסע במהירות אחרי הפנייה ימינה ולמעשה העמיד אותו במצב של "אין ברירה", שכן מדובר בכביש צר שאינו יכול להכיל שני נהגים הבאים בכיוונים מנוגדים באותו כביש דו סטרי.

על פי גירסתו של התובע לעומת זאת, הנתבע הוא זה שנסע במהירות אל עבר רכבו של התובע, כאשר התובע מנסה להתחמק מהפגיעה ובסופו של דבר היא התרחשה בנסיבות של פגיעת שפשוף לכל אורך הצד השמאלי.

התובע אף הוסיף כי שמע שסוכן חברת הביטוח מטעם הנתבע הגיע למקום וראה את זירת התאונה. על כן, לטענתו, אי הבאתו לצורך מתן עדות עומדת לחובת הנתבעים.

בחנתי את תמונות הנזק שהוגשו לי ע"י התובע בלבד וכן את ההודעות על התאונה, כפי שנמסרו ע"י הצדדים. כן בחנתי את עדותו של העד מטעם התובע, אשר תמך בגירסתו.

לגבי ההודעה אשר נמסרה ע"י הנתבע – בהודעה שנמסרה ע"י הנתבע לחב' הביטוח, צויין כדלקמן: "בכביש מתחת לכפר בועינה (כביש צר) רכב שבא ממול השתפשף עם הרכב שלי. צד שמאל בצד שמאל".

הנתבע גם צירף שרטוט המראה את מוקדי החיכוך של הרכבים.

יש לציין, כי הודעה זו נמסרה ממש לאחר האירוע או יום לאחר האירוע, כאשר למקום הגיע גם סוכן הביטוח של הנתבע.

בסעיף 7 לכתב ההגנה נמסרה גירסה מפורטת יותר של הנתבע, וכך צויין:

"רכב הנתבעים נסע באיטיות בכביש חקלאי דו סטרי צר. רכב התובע נסע במהירות מופרזת מהכיוון הנגדי, תוך כדי גלישה לעבר נתיב נסיעת הנתבעים. בתגובה הסיט נהג הנתבעים רכבו ימינה לעבר השוליים הימניים אך בכל זאת נפגע רכבו לאורך כל צידו השמאלי ע"י רכב התובע".

מקובלת עלי העמדה העקרונית, כי טופס ההודעה על התאונה לא כולל בהכרח את כל האינפורמציה הרלוונטית, אך לא ברור לי מדוע בטופס ההודעה על התאונה לא ציין הנתבע אינפורמציה עובדתית ברורה המופיעה בכתב ההגנה, דהיינו – נסיעתו המופרזת של התובע וניסיונו של הנתבע להימנע מהפגיעה ע"י ירידה לשוליים, דבר שלא מופיע כלל, לא בהודעה ולא בשרטוט. יתרה מזו, היא גם סותרת את העדות בביהמ"ש שלפיה לא היה מקום בכלל לנתבע לברוח לשוליים, שכן הייתה שם מסלעה.

עמדה זו צריכה לעמוד לחובתו של הנתבע.