סרגיי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפנינו כתב תביעה שהגיש התובע בגין פ"ע / מחלת מקצוע בעש"צ, ברכיים, עש"ג, שריר הלב, בעבודה כחשמלאי בענף הבנייה (עפ"י תביעות שהגיש ב- 10.8.10, 11.8.10, 12.8.11, 31.8.10 בהתאמה).

התובע כלל אינו טוען עובדתית ביחס ל- 3 התביעות האורטופדיות; באשר ל"שריר הלב" – טען כי "במהלך שיחה מיום 31.8.10 הרגיש התובע כאב ולחץ בחזה".

2.בכתב הגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעות, משנדחו בדין בהעדר מיקרוטראומה (3 הראשונות) או ארוע חריג (שריר הלב).להגנתו צרף עותק התביעות והודעה לחוקר הנתבע.

3.ביום 10.5.12 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית שלו ושל בתו ועדותם נשמעה ב- 28.10.12.

מטעם הנתבע העיד מר אלכסנדר נתנזון ("המעסיק").

סיכומי התובע הוגשו ביום 25.12.12.

סיכומי הנתבע הוגשו ביום 17.2.13.

4.המסמכים:

*תביעה מ- 30.12.10 בגין עש"צ – אין איזשהו תאור עובדתי. כל שנטען, לפי מכתב רופא תעסוקתי, אי התאמה למקצוע עקב החמרת מצב בריאות, לאחר 9 שנים עבודה כחשמלאי בנין ללא הפסקה. נטען לפ"ע מ- 10.8.10.

*תביעה מ- 30.12.10 בגין ברכיים – אין איזשהו תאור עובדתי. נטען כנ"ל.

*תביעה מ- 30.12.10 בגין עש"ג – אין איזשהו תאור עובדתי. נטען כנ"ל.

*תביעה מ- 16.12.10 בגין לחץ דם גבוה, כאבי לב, פ"ע מ- 31.8.10, בה נטען:

1. החמרת מצב בריאות לאחר 9 שנים עבודה קשה כחשמלאי בנין (כולל הרמת משאות כבדים, עבודה בשמש, עליות וירידות חוזרות, עבודה פיזית קשה, כל זה גרם לבעיות ל.ד. ובעיות עם לב.

2. לחץ רב מצד המעסיק במהלך שבועיים ושיחה ב- 31.8.10 גרמו לכאבי לב חוזרים בגלל ההתרגשות והלחץ והביאו להתקף לב ואשפוז בבי"ח.

*הודעה לחוקר המל"ל מ- 5.1.11 – התובע עבד אצל המעסיק מ- 1.2008 ועד 31.8.10 כחשמלאי בנין, 5 ימים בשבוע 7 – 17:30 + ש"נ בדר"כ ביום ו'.

לדבריו סובל מהברכיים כבר הרבה זמן וחלה החמרה. מסר אשור רפואי למעסיק ב- 11.8.10. יצא לחופשה עד 31.8.10. ב- 29.8.10 דיבר עם המעסיק שאמר לו שעליו לכתוב כי הוא מתפטר, התובע השיב שאינו מתפטר. שוב ארע כך ב- 30.8.10 והתובע אמר שיתן לו מכתב פטורין או המשך עבודה בתנאי הרופא התעסוקתי.

ב- 31.8.10 התקשר המעסיק ודרש מכתב התפטרות, שאז ישלם לו פ"פ והתובע סרב.

בערך בשעה 13:00 פנה לעו"ד. חזר הביתה, אשתו מדדה לו ל.ד. (110 x 180) ודופק 106. ב- 16:34 הגיע לרופא משפחה והופנה לבי"ח, המעסיק לא צעק עליו ולא קילל ואף לא איים, והתובע אף הוא לא צעק ולא קילל אותו.

כשעה-שעתיים אחרי השיחה החל להרגיש לחץ בראש וכאבים בחזה.