החלטה
1.בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן לבקשת התובעת ביום 24.11.09.
יוער, כי בדיון שהתקיים ביום 03.12.2009 הסכימו הצדדים, שבכפוף להעמדת סך של 170,000 ₪ בחשבון נאמנות יבוטל רישום הצו, מבלי לפגוע בטענות הצדדים לעניין הטלתו וביטולו.
2.אלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
א. הצדדים התקשרו בהסכם, לביצוע עבודות מיזוג אוויר שתבצע הנתבעת עבור התובעת בפרוייקט שורק, בו שימשה התובעת קבלן ראש (ההסכם, חתום על ידי התובעת בלבד, צורף כנספח א' לכתב התביעה).
ב.תנאי יסודי להסכם הוא ביצוע העבודה באיכות מעולה תוך עמידה בלוח זמנים שיוכתב על ידי הנתבעת. כן סוכם שהתשלום יבוצע בהתאם לכתב כמויות, אשר יאושר על ידי מפקח מטעם מזמין העבודה, שאף יפסוק לגבי טיב העבודה (סעיפים 2, 4 ו-5 להסכם).
ג.הנתבעת קיבלה חשבון סופי לאישור תשלום וביום 13.09.2009, שלחה אותו לנתבעת לאחר שנמחקו חלק מהסעיפים בגינם דרשה התובעת תשלום, וקוזזו סכומים שונים לפי הערות הנתבעת.
ד.אין מחלוקת שביום 20.06.2008, הזמינה התובעת מהנתבעת עבודות נוספות, מעבר לעבודות עליהן הוסכם מראש.
3.טענות התובעת:
א.אליבא התובעת, ביום 01.05.2008, הגישה לנתבעת חשבון סופי בסכום כולל של 558,751 ₪ מהם 114,721 ₪ בגין עבודות נוספות. הנתבעת שילמה לפי אותו חשבון סך של 388,792 ₪ בלבד, והיתרה נותרה בגדר חוב שהנתבעת מסרבת לשלמו (החשבון צורף כנספח ב' לכתב התביעה).
ב.התובעת טוענת שקיבלה ביום 13.09.2009, את החשבון הסופי המאושר ע"י הנתבעת, כאשר האחרונה מחקה וקיזזה מהחשבון באופן שרירותי סך של 163,080 ₪. אף את היתרה בסך 6,879 ₪ + מע"מ טרם שילמה הנתבעת.
ג.לתובעת טענות רבות בקשר לסכומים שהנתבעת לא אישרה, ובקשר לסכומים שקיזזה, וטענותיה יפורטו להלן. בין היתר, טענה התובעת כי העיכוב במסירת העבודות, נבע אך ורק מהעדר הזנת חשמל למערכות שהתקינה התובעת, וזאת בשל סכסוך בין הנתבעת לבין קבלן החשמל ששכרה.
לטענת התובעת, נוקטת הנתבעת שיטה של אי תשלום לקבלני משנה, תוך סירוב לחשוף את החשבון הסופי אשר הגישה למזמין העבודה ואושר על ידו. הראייה: הגשת תביעה נגד הנתבעת על ידי קבלן החשמל.
עוד טענה התובעת, כי נודע לה שנגד הנתבעת מתנהלות תביעות נוספות וכי מנהליה שוחררו בערובה, לאחר שנחשדו בעבירות של שימוש בחשבוניות פיקטיביות, עניין שיש בו, לטענתה, משום השפעה עתידה על הנתבעת, ובסופו של יום עשוי להוביל להכבדה על ביצוע פסק הדין. נתונים אלה, בצירוף העובדה שהחשבון הסופי שהגישה התובעת לאישור הנתבעת, הוחזר רק שנה וארבעה חודשים לאחר שהוגש, מלמדים על מצבה של הנתבעת, ועל הצורך בצו עיקול להבטחת גביית החוב הפסוק.
4.טענות הנתבעת:
א.הנתבעת מתכחשת לטענות התובעת, ובין היתר היא טוענת כי התובעת ביצעה את העבודות באיכות ירודה, מסרה אותן באיחור של כ-4 חודשים מהמועד שנקבע ואף את חלקן לא השלימה, הגם שקיבלה תשלום. הנתבעת מוסיפה וטוענת שהנתבעת הגישה חשבון סופי שלא אושר על ידי המפקח, ונכללו בו עבודות שלא בוצעו ו/או לא אושרו. לגישת הנתבעת, עילת התביעה שעונה על כרעי תרנגולת, משום שלא הציגה ראיות על הביצוע המלא או על הסיום במועד. בנוסף, לטענתה, גרמה לה התובעת נזקים רבים נוספים (לא הוגשה תביעה שכנגד).
ב.הנתבעת טענה שמתנהלות נגדה תביעות ואף היא מנהלת תביעות כנגד אחרים. לכל היותר יש בכך עדות על סכסוכים לגיטימיים, ולא על התחמקות מתשלום. הנתבעת מכחישה בכל תוקף שיטתיות של אי תשלום לקבלני משנה. להוכחת מצבה, טוענת הנתבעת שקיבלה הזמנות לביצוע עבודות בסדר גודל של כ-20 מליון ₪ ואין כל חשש שלא יהיה בכוחה לקיים את פסק הדין, ככל ויינתן.
ג.יתרה מזאת, הנתבעת טענה כי היה בידי התובעת להגיש את בקשת העיקול אצל מחזיק אחד, מבין המחזיקים הרבים אצלם ביקשה לעקל את נכסי הנתבעת, משום שהתובעת ידעה כי הנתבעת זכאית לקבל סכומים ניכרים מאותו מחזיק, שדי בהם לפרוע את החוב הפסוק, ככל ויפסק. אשר על כן, יש לדעתה לקבוע, שהתובעת הגישה בקשתה בחוסר תום לב ומתוך רצון לפגוע בפעילותה השוטפת של הנתבעת, תוך הכפשת שמה בפני לקוחותיה השונים.
5.לאחר העיון בתיק, מתברר כי מחלוקות הצדדים מתמקדות במספר נושאים, ואדון להלן בטענותיהם, ביחס לכל נושא, כדלקמן:
א.קיזוז סך 55,000 ₪ מהחשבון הסופי שהגישה התובעת