ספיר נ' אבו רביע ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע מוראד אבו רביע וכנגד הנתבעת 2 – המבטחת של הנתבע.

2.בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 8,136 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 31.8.10 אירעה תאונה בה הייתה מעורבת מונית מס' רישוי 72-469-25(להלן: "המונית"), נהוג ע"י התובע.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב מסחרי מס' רישוי 99-631-19 (להלן: "רכב הנתבע"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 2 (להלן: "הראל") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבע. יוער כי שני כלי הרכב המעורבים בתאונה מבוטחים אצל הראל.

5.בדיון מיום 13.6.12 הופיע התובע וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידו, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבע, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טען הנתבע כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובע, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובע.

6.התובע ספר כי נסע בכביש 2 כשמגמת פניו נתב"ג. בהגיעו לגשר הפונה מזרחה שמע חריקת בלמים מאחור ולכן חרף העובדה שהיה בעצירה מוחלטת לחץ על דוושת הבלם וכך מנע הדיפה של המונית על הרכב שעמד לפניה. התובע ספר כי הנתבע שנסע מאחריו לא שמר מרחק ובניסיונו למנוע את התאונה נסה לסטות ימינה.

התובע אף הוסיף כי הנתבע נטל אחריות על האירוע והסביר כי הואיל והתאונה התרחשה בתום יום צום הרמדאן, הוא לא היה עירני דיו. התובע הוסיף וספר כי הנתבע הרגיע אותו בכך ששניהם מבוטחים אצל אותה מבטחת ובעניינו אף אינו מחויב בתשלום השתתפות עצמית. בתשובה לחקירתו הנגדית ספר התובע כי הפגוש היה מוקד פגיעה שגרם למעיכה בכנף ימין אחורית.

כן התברר כי רכיבי התביעה הינם השתתפות עצמית של נהג המונית, כינון ושכ"ט שמאי שלא שולמו לו.

7.הנתבע ספר כי המונית הייתה לפניו והוא נסה להיכנס במרווח שנוצר בין המונית לבין רכב אחר בנתיב הימני. הנתבע הודה כי לא הצליח לשלוט ברכבו וכך פגע ברכב התובע. ב"כ הנתבעים נסה לטעון כי הייתה מחלוקת בין גרסאות הנהגים ביחס לעובדה האם נהג המונית עמד או נסע, אך לענייננו אין זה משנה. אבי הנתבע שישב לידו ספר כי נהג המונית בלם פתאומית וע"מ שלא לפגוע ברכב שלפניו סטה ימינה. האב צעק לבנו לסטות ימינה ותוך כדי פגע הנתבע בתובע.

8.אני מעדיף את גרסת התובע על פני זו של הנתבע, שכן יש יותר משמץ הודאה של הנתבעים כי הם פגעו במונית ולא מצאתי מקום לייחס לתובע איזו אחריות תורמת.

9.ב"כ הנתבעים נסה לטעון כי התובע הוכיח אך הפסד השתתפות עצמית וכינון ועל כן אין לפצותו בסכום נוסף. אף בעניין זה דעתי כדעת ב"כ התובע ועל כן אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 7,336 ₪ בלווית ריבית והפרשי הצמדה מיום 31.8.12 ועד ליום התשלום בפועל, הוצאות משפט בסך של 357 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪.

10.כל התשלומים יבוצעו באמצעות הנתבעת 2 עד ליום 2.9.12.

ניתן היום, י' אב תשע"ב, 29 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: