ספדי נ' מועצה מקומית מג'דל שמס

פסק דין

1.פגיעה בצינור הביוב בגינת השכן של התובעים הביאה לנזילת ביוב בשטחם של התובעים במשך חודשים ארוכים. על אף שהודעה על המפגע נמסרה למועצה המקומית, חלפו ארבעה חודשים עד אשר תוקן הצינור. האם התרשלה המועצה, האם הפרה חובות חקוקות ומהם הנזקים ברי-הפיצוי אשר על המועצה לשאת בהם? שאלות אלו עומדות בלב פסק דין זה.

כתב התביעה

2.תמצית התשתית העובדתית שנפרשה בכתב התביעה הינה כדלקמן: בחודש מרץ 2009 החלו להיפלט גזים רעילים, שהדיפו ריח רע, מתוך צינור הביוב הראשי העובר בתוך שטח ביתם של התובעים, בשכונה המזרחית בכפר מג'דל שמס. בנוסף למפגע התברואתי, גרמה הנזילה מהצינור אף לסיכון בטיחותי, עקב סדקים שניבעו בקיר תומך (טרסה), המפריד בין שטח ביתם של התובעים לשטח בית השכן (להלן: השכן או מאג'ד איברהים), ואשר מתחתיו עובר צינור הביוב. להקטנת הסיכון הבטיחותי ביצעו התובעים בינואר 2010 יציקה של בטון בחלקה התחתון של הטרסה.

3.על אף פניותיהם של התובעים אל הנתבעת (להלן: המועצה) - אשר כרשות מקומית הינה אחראית, בין היתר, על תקינות מערכת הביוב בכפר - היא לא פעלה לתיקון המפגע במשך חודשים ארוכים, עד לאפריל 2010. מחדלה זה, שגרם לנזקים לתובעים, הצמיח עוולות נזיקיות של רשלנות, מטרד ליחיד והפרת חובה חקוקה.

4.התובעים תבעו פיצוי בגין נזקיהם, בסך כולל של 318,080 ₪, על-פי הפירוט שלהלן:

(1)החזר הוצאות בגין יציקת בטון בחלק התחתון של הקיר התומך - 9,280 ₪;

(2)עלות תיקון כל הקיר - 25,000 ₪;

(3)עלות חוות דעת מהנדס - 1,800 ₪;

(4)אובדן הנאה של התובעים ובני ביתם - 48,000 ₪;

(5)פיצוי בגין נזק בריאותי הנובע מחשיפה לגזים רעילים - 48,000 ₪;

(6)פיצוי בגין נכות עתידית - 50,000 ₪;

(7)פיצוי בגין עלות טיפולים רפואיים בעתיד וקיצור תוחלת חיים - 50,000 ₪;

(8)פטור מארנונה לתקופה שמחודש מרץ 2009 ועד לחודש אפריל 2010 "ועד לתיקון המפגע בכלל" - 6,000 ₪;

(9)פיצוי בגין ירידת ערך ביתם של התובעים - 80,000 ₪.

כתב ההגנה

5.בכתב ההגנה שהוגש ביום 8.12.2010 תיארה המועצה מסכת עובדות כדלקמן:

*ביום 20.12.2009 התקבלה אצל ראש המועצה הודעה מבא-כוח התובעים אודות קיר תומך הגובל בגינת השכן, ואשר עלול לקרוס כתוצאה מנזילה בקו ביוב העובר בגינה. בעקבות בדיקה שערך בגינה ביום 21.12.2009 מהנדס המועצה, התברר כי מדובר בטרסת אבנים המהווה קיר תומך לגינת השכן ומפרידה בינה לבין ביתם של התובעים. לטענת המועצה, הסיכון לקריסתה של הטרסה נעוץ היה בכמויות גשם, שלג ומי השקיה אותן ספגה גינת השכן במשך עשרות שנים, ללא קשר לנזילת הביוב אודותיה התלוננו התובעים.

*כשביקר בשטח ביום 23.12.2009 תברואן המועצה, טענו באוזניו התובעים כי מתחת לטרסה זולגים מים, אשר לא ידוע אם מקורם בביוב, אולם התברואן לא הבחין בנזילה כלשהי.

*לאחר זמן מה הבחין עובד המועצה בזליגה של טיפות מים מתחת לטרסה, אך לא הצליח לגלות את מקורה.