סער נ' ספרוב ואח'

: | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
27301-09-09
19.11.2009
בפני :
מנחם רניאל

- נגד -
:
תומר סער
:
1. שירביט חברה לביטוח בע"מ
2. רומן (רובן רוסל ספרוב

פסק-דין

פסק דין

המבקש מבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות (שהיא פסק דין) מפי השופטת נילי פלד מיום 10.9.09 בת"ק 5649-02-09, לפיה נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבים בגין תאונת דרכים מיום 15.10.08.

תגובת המשיבים הוגשה באיחור והאיחור נומק בטעם שלא שמו לב שהמועד עובר. זה אינו טעם מיוחד לאיחור, אבל אין צורך בטעם מיוחד משום שהמועד נקבע על ידי. על פי הכללים שנקבעו בפ"ד ששון נ' קדמה, זהו מקרה שבו יש לתקן את הפגם כנגד הוצאות, וכך אעשה.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות. מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין – רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני (ניתן ביום 12.7.2005); בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר (ניתן ביום 3.4.2008). רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה. ואילו כשמדובר בנושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד משמעית, לא תינתן בדרך כלל רשות ערעור אפילו מדובר בשאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית, אלא אם כן מדובר בשאלה עקרונית בנושא שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה, כאשר רצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות – בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל פ"מ תשנ"א(3) 309 (1990).

כל הדברים האמורים לעיל, עוסקים במחלוקת על שאלה משפטית. אם נושא הערעור הוא שאלה עובדתית, אף אם היה זה בית משפט רגיל ולא בית משפט לתביעות קטנות, לא היה בית המשפט לערעורים נוטה לשנות את הקביעות העובדתיות. המבקש, שהוא עורך במקצועו, יודע זאת היטב, ולכן טען שאין כל מניעה להתערבות בית המשפט לערעור משום שההחלטה לא מבוססת על מהימנות העדים אלא על טעות משפטית. מייד לאחר מכן פירט המבקש את הכשלים העובדתיים שנפלו בפסק דינו של בית המשפט. כנראה, סבור המבקש שמשום שהשופטת לא אמרה במפורש שהיא מאמינה לעד אחד ולא לאחר, הרי מן הראוי שבית המשפט לערעורים יעשה זאת. אני דוחה השקפה זו. גם בלי להגיד במפורש את מסקנות המהימנות, הרי בבית משפט לתביעות קטנות, הצריך לנמק החלטתו בצורה תמציתית (תקנה 15 לתקנות בית המשפט לתביעות קטנות) על בית המשפט לקבוע את העובדות על פי העדויות שבפניו ואין צורך שיפרט בדיוק על איזה עדות הסתמך וכיצד העריך אותה. המבקש, שהוא עורך, ידע היטב לאיזה בית משפט הוא מגיש את תביעתו וכיצד ינוהל הדיון, וכיצד ינומק פסק הדין, ומה אפשרויות הערעור עליו.

אני דוחה את טענת המבקש כי המשיב נהג בניגוד לתקנה 51 ולתקנה 52 (2) (3) (7) ולכן גרם לתאונה. טענה זו אפשר שהיא מבוססת על העובדות כפי שטען המבקש, אבל לא על העובדות שנקבעו על ידי בית המשפט. אין זה משנה מדוע נסע המשיב בנתיב ההשתלבות. לאחר שנסע בנתיב ההשתלבות, היה על הנהגת ברכבו של המבקש, שבדרכה היה תמרור המורה על מתן זכות קדימה, להשתלב בתאונה כך שלא תפריע לנסיעת כלי רכב אחרים באותה דרך, אף לא בדרך של האטת נסיעתם. כאשר מורה התמרור על מתן זכות קדימה לנוסעים בדרך ההשתלבות, הוא מניח שהנוסעים האלה לא נכנסו לרישפון, ולא יצאו מרישפון, אלא רק נסעו בדרך ההשתלבות, כמו המשיב.

אין זו דרכו של בית המשפט לערעור להתערב בקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא שלא נפלו בהן טעויות בולטות על פניהן. אין בפסק הדין טעויות עובדתיות בולטות המצדיקות התערבות. לא אפרט את כל העובדות, שעליהן השיג המבקש ב- 74 סעיפי טיעון. כך למשל, הקביעה שהפגיעה ברכב המבקש היתה "ממש בפינה האחורית שמאלית, ויתכן כי יש פגיעה מסוימת גם לקראת מרכז הפגוש" מבוססת היטב, גם על צילומי הרכב, וגם על עדות הנהגת ברכב המבקש, אשתו, לפיה הפגיעה היתה ב"פינה אחורית צידית שמאלית" (עמ' 2 שורה 8 לפרוטוקול). השאלה איפה עצרו שני כלי הרכב לאחר הפגיעה אינה חשובה אלא כדי לקבוע את השאלה החשובה באמת - היכן היה המפגש בין שני כלי הרכב, האם היה זה סמוך לאחר הפניה של הנהגת לכביש 2 (שעליה לא דיברה כלל בכתב תביעתה) או שהיה זה כאשר הנהגת כבר הפכה לנוסעת רגילה בכביש 2. הנהגת העידה שהמפגש היה בתוך נתיב ההשתלבות (עמ' 1 שורה 17), ועל כן היא עוד לא היתה ברכב הנוסע כרגיל בכביש 2, אלא ברכב המנסה להשתלב בתנועה, לרבות בתנועה בנתיב ההשתלבות, החייב במתן זכות קדימה כך שלא יאט את נסיעתו של הרכב הנוסע בנתיב ההשתלבות, גם אם הוא נוסע מהר יותר מכפי שהיא מצפה.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המשיבים היו זכאים להוצאות משפט עם דחיית הבקשה, אך לאור הגשת תשובתם באיחור, אני קובע כי אין צו להוצאות. העירבון שהופקד יוחזר למבקש.

ניתן היום, ב' כסלו תש"ע, 19 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>